<h1>ערוך</h1>
<h2>דף ב:</h2>
"דמיה לדב" (דניאל ז', ה') אלו הפרסיים המסורבלים כדוב — "גדלי בשר" (יחזקאל ט"ז, כ"ו) תרג' מסרבלי בשרא.
<b>הערוך ערך סרבל</b>
מלמד שכפה עליו הקב"ה על ישראל הר כגיגית ואמר להן, אם אתם מקבלין את התורה0— מוטב — פי' כלי עשוי מן חריות והוא חורין חורין, וי"מ שהוא מע' של מעלה.
<b>הערוך ערך גגיתגב</b>
<h2>דף ג.</h2>
לפי שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו — פירוש בכח ובעלילה.
<b>הערוך ערך טרןגא</b>
<h2>דף ג:</h2>
שלישית יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים. פי' בע' אנבא.
<b>הערוך ערך בץגב</b>
<h2>דף ד.</h2>
אבקש בנינגי שלהם — פי' בספר זכיותם, ואיכא דאמרי ספר הזכרונות.
<b>הערוך ערך ננג</b>
<h2>דף ד:</h2>
מ"ט לא רכיבת סוסיא, אמר להו, אשראי ברטיבא — פי' כשהעשב לח דרך בני אדם להשליך שם הסוסים.
<b>הערוך ערך רטבגב</b>
אימת רתח, — בג' שע' קמייתא כי חוורא כרבלתא דתרנגולא.
<b>הערוך ערך כרבלגא</b>
כל שעתא אית בהו שורייקי סומקי — עיי' בע' כרבל.
<b>הערוך ערך שרייק</b>
<h2>דף ה.</h2>
א"ר אסי, אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף, שנאמר "כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי" (ישעיה נ"ז, ט"ז) — פי' גוף זה מקום הוא שיש בו כל נשמות שברא הקב"ה לבני אדם שעתידין להיות בעולם עד ביאת המשיח. פ"א, פרגוד הוא ששמו גוף, מצויירין כל נשמות משנברא העולם ועד סופו, שנאמ' "כי רוח מלפני יעטוף" וגו', והיכי משמע מהאי קרא כענין שאפרש, כלומר כי רוח מלפני יעטוף זהו פירוש רוח כמו רצון, מלפני יעטוף — עיכוב, והכי קאמר יהי רצון מלפני לעכב משיח עד שיכלו, ומנא לן דרוח רצון, דכתיב "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת" (יחזקאל א', י"ב) וגו' ומתרגמינן לאתר דיהא רעוא למיזל אזלין, ויעטוף לשון איחור, כמו "בהעטיף הצאן" (בראשית ל', מ"ב), והכי קאמר, רצון הוא מלפני שיעכב משיח לבוא עד שיכלו כל נשמות שעשיתי שעתידין להולד, והאי קרא בגאולה קא מיירי.
<b>הערוך ערך גףגו</b>
"כי רוח מלפני יעטוף" (ישעיה נ"ז, ט"ז) — פי' רצון. וכבר פי' בע' גוף.
<b>הערוך ערך רוחגב</b>
"כי רוח מלפני יעטוף" — פי' לשון איחור. וכבר פי' בע' גף. פ"א, לשון ליאות.
<b>הערוך ערך עטףגד</b>
<h2>דף ה:</h2>
אפילו בדוקין שבעין בעינן תלתין יומין — פי' דק בלעז (מליא) [טליא], פעמים גבוה פעמים משוקע כדמפורש בגמרא.
<b>הערוך ערך דקגה</b>
<h2>דף ז:</h2>
ר"א אומר, השבת מתעשרת זרע וירק וזירין — פי' אניטן.
<b>הערוך ערך שבתגג</b>
השבת מתעשרת זרע וירק וזירין — פי' כשמתגדלין ומתקשין.
<b>הערוך ערך זרגא</b>
השבת מתעשר זרע וירק וזירין, התם בדגנונייתא — פי' גן ממש.
<b>הערוך ערך גןגא</b>
דתליא באשלי רברבי — פי' אשלי רברבי חכמים גדולים, כדכתיב "הנה אשור ארז בלבנון" (יחזקאל ל"א, ג') וכדאמרן (פסחים קי"ב ע"א) אם רצית ליחנק התלה באילן גדול.
<b>הערוך ערך אשלגא</b>
<h2>דף ח.</h2>
ואלו אידיהן של גויים, קלנדס וסטרנליא — גמר' מפרש מאי טעמא, ירושלמי, כיון דחזא איממא אריך, אמר, קלנדס — קלון דיאו.
<b>הערוך ערך קלנדס</b>
קלנדא וסטרנליא — פי' בירושל' שנאה טמונה, שונא נוקם נוטר, היך מה דאת אמר "וישטם עשו" (בראשית כ"ז, מ"א). א"ר יצחק בר ר' אלעזר, ברומי צווחין ליה סנטורייא דעשו.
<b>הערוך ערך סטרנליא</b>
וסטרנליא וקרטיסים — גמ' מאי קרטיסים, אמר שמואל, יום שתפשה בו רומי מלכות והוא לשון יון.
<b>הערוך ערך קרטיסגב</b>
ויום גניסיא של מלכים — "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ', כ') תרג' ירושלמי יום גינוסיא דפרעה. פי' בל"י יום גיניסיא יום הולדת למלכים.
<b>הערוך ערך גנס</b>
כל מיתה שיש בה שריפה יש בה ע"ז. גמר' (לקמן י"א ע"א) שורפין על המלכים ולא מדרכי האמרי, שנאמר "בשלום תמות ובמשרפות אבותיך" (ירמיה ל"ד, ה') וגו', וכשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים, ומה הם שורפין, מטתם וכלי תשמישם.
<b>הערוך ערך שרףגה</b>
יום תגלחת זקנו ובלוריתו — פי' ציצית של שיער.
<b>הערוך ערך בלרגא</b>
<h2>דף ח:</h2>
מכי רמו שערי באסינתא — פי' מעת שנותנין שעורים במכתשת לפצלן לאכול בשמחת חתן. פ"א, משעה שמתחילין לשרות שעורין באותו הכלי הנקרא אסינתא לעשות שכר צורך סעודת חתן, איכא דאמרי, כשרוצה לעשות חופה נותנין שעורין בעציצין עד שיצמחו ומוציאין אותן לפניהם כלומר כשם שצמחו אלו כך יפרו חתן וכלה.
<b>הערוך ערך אסינתא</b>
אנך וספר תורה איזה מהן יעשה בסיס לחברו — פי' בלעז כמשמעו אונכינא, והוא שהם בל"מ.
<b>הערוך ערך אנך</b>
ארבעים שנה קודם שחרב הבית גלתה סנהדרי וישבה לה בחנות, למאי הלכתא וכו' עד אמרו מוטב נקום ונגלי ממקום דכתיב ביה "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום
<b>ההוא]" (דברים י"ז, י') מלמד שהמקום גורם — פי' מקום חוץ מלשכת הגזית היה בהר הבית ושמו חנויות, כדגרסינן בפ' יו"ט של ר"ה (ל"א ע"א) בגמר' בראשונה היו מקבלין וכנגדן גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחניות ומחניות לירושלים ומירושלים ליבנה וכו'. [הערוך ערך חנות</b>
אמר, לא זזו משם עד שנעצו בו ש' לונכיות של ברזל — פי' לשון לעז לנצ"א רומח.
<b>הערוך ערך לנך</b>
<h2>דף ט.</h2>
וסימניך ספרא — בצירא, תנא — תוספאה — פי' מנהג הכותב מקרא לכתוב בחיסור כגון משה בלא ו' לאמר בלא ו', אבל התנא מנהגו לכתוב התיבה מלאה בלא חיסור.
<b>הערוך ערך ספרגב</b>
<h2>דף י.</h2>
"הנה קטן נתתיך בגויים" (עובדיה א', ב') — שאין מעמידין מלך בן מלך, "בזוי אתה מאוד" — שאין להם לא כתב ולא לשון — פי' היאך מלכות רומי מלכות שאינה הוגנת ואין להם כתב, והלא אמרו זו מלכות רומי שטבעה יצאה בכל העולם כולו, וחזינן דאית לה ב' כתיבות, הכי מסתבר דמלכות רומי נתחלקה לב' מלכיות אחת גדולה וטיבעה יוצאה בכל העולם כולו ויש לה כתב והיא הוגנת, ואחת קטנה (נקראין אלבניזי) ואינה הוגנת ואין לה כתב, וגזרה הגדולה שיכתבו רבנן הגט לשמה, ומשום שלומה תקנו מלכות בגיטין, וגזרו שלא לכתוב לשום שאינה הוגנת שמולכת עמה ביחד, ולא לשום מלכות מדי ומלכות יון ולא לבנין הבית ולא לחרבנו, כדמפרש טעמא בגמרא.
<b>הערוך ערך לשוןגא</b>
בעינא דתתעביד טבריא קלניא — פי' שלא יתנו הדרים שם מס.
<b>הערוך ערך קלניא</b>
<h2>דף י:</h2>
הויא ליה ברתא ושמה גילא — עבדה איסורא, שדר ליה גרגילא — כלומר גר גילא, נייאפה גילא. גירא בחזורין ומפלגא לבושא. ס"א, גיפא ומפרש בע' גייף. "נואף אשה" (משלי ו', ל"ב) תרג' מאן דגייר אתתא. "לא תנאף" (שמות כ', י"ג) ת"י עמי בני ישראל לא תהוון גיורין. וכן "מות יומת הנואף והנואפת" (ויקרא כ', י')
<b>הערוך ערך גרגד</b>
שלח ליה כוסברתא — "והמן כזרע גד" (במדבר י"א, ז') תרג' ירוש' כסבר חיור, וכך שמו בלשון ישמעאל, כסבר פירוש כוליינדרו בלעז.
<b>הערוך ערך כסבר</b>
<b>שדר ליה גרגירא, שדר ליה איהו כוסברתא], שדר ליה כרתי — פי' גרגירא בלעז אורוגא, רמז לו דבתו היתה שמה גירא שזינתה, ומשום הכי שדר ליה גרגירא, כלומר דבתו נגררת אחר הזנות. שדר ליה איהו כוסברא כלומר כסה עליה, הוא סבר שאמר לו לשחטה לשון "תכוסו" לשון כוס כוס (חולין ל"ז ע"ב), תרג' "ושחט" (ויקרא א', ה') ויכוס. שדר ליה כרתי, בתמיהא, כלומר מצוה אתה להכריתה, שלח ליה — לא, אלא חסא — חפה עליה. פ"א, שדר ליה כוסברתא כלומר הרוג בתך, כוס ברתך, שדר ליה כרתי, כלומר אם יהרגנה יכרת זרעו, שדר ליה חסא, כלומר חוס עליה. [הערוך ערך כרתגא</b>
שלח ליה דהבא במטרתא — פי' מטרתא, הן שליפין של שק שנושאין בהן תבואה וכל מיני קטנית ע"ג שוורים זה מחזיק י' סאין.
<b>הערוך ערך מטרתא</b>
מי שעלתה לו נומי ברגלו יקטענה ויחיה — כמין יבלת.
<b>הערוך ערך נםגג, ד</b>
כל דזכי למלכא אשדו ליה לקימוניא חלילא — פי' חפירה מליאה אפר מנופה שמשליכין בו חייבי מיתה. פ"א, לכבשן האש.
<b>הערוך ערך קמניא</b>
<h2>דף יא.</h2>
אונקלס בר קלונימוס איגייר. שדר קיסר גונדא דפרשי אבתריה — פי' חיל וכן בלשון ערבי גונד.
<b>הערוך ערך גנדגב</b>
ניפרא ננקיט נורא קמי אפיפיורא, אפיפיורא קמי דוכסא — פי' שלטונים זה על זה.
<b>הערוך ערך נפרגב</b>
דוכסא להגמונא, הגמונא לקומא — פי' שלטונין.
<b>הערוך ערך הגמון</b>
קומא מי נקיט קמי איניש — כלומר הוא על כל השרים.
<b>הערוך ערך קומא</b>
<h2>דף יא:</h2>
ומניחין קרקפלו של ר' ישמעאל בראשו — פי' עורות שהפשיטו מן הראש של בני אדם נקראין קרקפלין בל' יון.
<b>הערוך ערך קרקפל</b>
מייתו מתקל ארבע זוזי פיזי ותלו ליה בצואריה.
<b>הערוך ערך פזגא</b>
סך קירי פלסתר — פי' חשבון של יעקב האדון פלסתר — כזב, אחוה דמרנא זייפנא — אחיו של עשו אדונינו כזבן שלקח הברכה ברמאות, מאי אהני ליה לרמאה ברמיותיה — מ"מ המלכות שלנו היא, דחמא חמא — כלומר מי שרואה השחוק פעם אחת רואה, ואם לא יראה באותו פעם שוב לא יראהו, לפי שאין עושין שחוק אלא פעם אחת לע' שנה. פ"א, סך קירי פלסתר היינו אחוה דמרנא זייפנא — פי' סך
<b>אח] קירי מרי. [הערוך ערך סךגח</b>
סך קירי פלסטור — כבר פי' בע' סך.
<b>הערוך ערך קרגא</b>
אחוא דמרנא זייפנא — פי' כזבן.
<b>הערוך ערך זייפן</b>
נשריא שבערביא — פי' גאון, יש בערביא בית, ובית ע"ז היא ואית בה אבן וחקוק עלה וסגדין לה.
<b>הערוך ערך נשרגג</b>
נתברא שבעכו ונתבכה שבעין בכי — פי' ע"ז הן.
<b>הערוך ערך נתברא</b>
שאני חגתא דטייעי דלא קביעי — פי' יום אידם של ערביים.
<b>הערוך ערך חג</b>
עטליזה של עזה — פי' אטלס קצבות ויש שם עצים מתוחים וברזלים נעוצין בהן ותולין בהן הבשר.
<b>הערוך ערך אטליס</b>
עטליזא של עזה — היינו עטליס שכבר פירשנו.
<b>הערוך ערך עטלז</b>
<h2>דף יב:</h2>
לא ישתה אדם כוס מן הנהרות לא בפיו ולא בידו מפני סכנת ערקא. מאי סכנת ערקא, מסייע ליה לר' חנינא דאמר, הבולע נימא של מים מותר להחם לו חמין בשבת — פי' תולעת ארוכה ומצויה במים וכשנופלת על הבשר נתלית בו ומוצצת את הדם, וכל זמן שהיא מוצצת היא נמלאת מן הליחה שמוצצת ומתנפחת עד שתהא כמו חבית קטנה, וכשאדם בולעה בתוך המים מוצצת ליחה שבמיעיו ומתגדלת במיעיו ונמצאת כריסו צבה... והבולע ערקא כל לחלוחית שבמעיו מוצצת ערקא. ס"א — עלקא. "כרום זלות" (תהלים י"ב, ט') תרג' כעלקא דמצצא דמהון דבני אינשי.
<b>הערוך ערך ערקא</b>
נשקיוה רביעתא דחלק שמגז.
<b>הערוך ערך שמגז</b>
שברירי — כבר פי' בע' ברירי.
<b>הערוך ערך שברירי</b>
לימא איהו לנפשיה, פלניא פלניא אמרה לי אמי אזדהר משברירי, ברירי, רירי, ירי, רי, דשברירי, ברירי, רירי, ר' בכסי חיורי שכיחי — פי' לחישה היא בתחלה פוחת ש' מן התיבה ואח"כ ב' ואח"כ ר' כדי שתהא התיבה מתחסרת והולכת.
<b>הערוך ערך ברירי</b>
<h2>דף יג.</h2>
הולכין ליריד של גוים — פי' שוק ידוע שהולכין הסוחרין והתגרים.
<b>הערוך ערך יריד</b>
וכותב ומעלה בערכין מפני שהוא כמציל מידן — ערכאות של גויים כבר פי' בע' הרמיז.
<b>הערוך ערך ערך</b>
<h2>דף יג:</h2>
ונשויה גסטרא, אמר קרא, "ונתצתם את מזבחתם, לא תעשון כן לה' אלהיכם" (דברים י"ב, ג') — פי' חותכה לשנים חציה נופלת בכאן וחציה נופלת בכאן, כלומר כאלו עושה אותה נבלה, אמר קרא, "ונתצתם את מזבחתם", ונתוץ כן הוא שמשליך את האבנים אילך ואילך, ואמר קרא "לא תעשון כן לה' אלהיכם" כל ענין נתוץ.
<b>הערוך ערך גסטרי</b>
אלו דברים אסור למכור לגוים, אסטרובילין, ובנות שוח — פי' בגמ' פירא דארזא. וי"ס שכתוב בהן אצטרוביל.
<b>הערוך ערך אסטרוביל</b>
בנות שוח — פי' בנות שוח תאנים לבנות כדאמר בנות שוח בפטוטרותיהן. אמר רבה בר בר חנה
<b>א"ר יוחנן] תאיני חיורתא. וכענין שפירשנו הן מפורשין בתלמוד א"י (שביעית פ"ה ה"א) מהו בנות שוח, פיטיראה, ופי' בל"י מין תאנים כאשר אמרנו. [הערוך ערך בנות שוח</b>
ובנות שוח ופטוטרות גמר' אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן, בפטוטרותיהן שנינו — פי' תאנים לבנות בעוקציהן שלא יתלום לפני ע"ז.
<b>הערוך ערך פטטר</b>
ר"מ אומר, אף דקל טוב וחצב ונקלווס — פי' בגמ' חצב — קשבא — פירוש קנה שעושין ממנו הסוכר והוא מתוק.
<b>הערוך ערך חצבגה</b>
ר"מ אמר, אף דקל טב חצב ונקלווס —פירשנו בע' קורייטי.
<b>הערוך ערך נקלווס</b>
<h2>דף יד.</h2>
מאי איצטרובולין, — תורניתא.
<b>הערוך ערך תרניתא</b>
אלכסין, איסטרובלין, ומוכססין — פי' מיני פירות חשובין הן ממיני ארזים ותולין אותן לפני ע"ז כדי שיריחון אותן.
<b>הערוך ערך אלכסין</b>
מבססין — כבר פירשנו בע' אלכסון.
<b>הערוך ערך מבססין</b>
אכלסון, אצטרובילין, ומוכססין0— פי' בל"י מין פרי כמו אגסים אשר בתוכו גרעין קשה והפרי גדל באשכולות והוא ידוע אצל הרופאים לקרר החמימות ולחולאי החזה ובעל הערוך גרס מובססין בבי"ת.
<b>הערוך ערך מוכססין</b>
תירגמה רב יצחק בריה דרב משרשיה, בטוזיג — פי' משתה בעלמא שלא לשום נשואין ולא לשום ע"ז. פ"א, שגובין מכל איש מטבע חסר או יתר ואוכלין ושותין וקורין אותו טוזיג והוא סיבולת.
<b>הערוך ערך טוזיג</b>
<h2>דף יד:</h2>
מיבק הוא דאביק בה —פי' ענין דבוק.
<b>הערוך ערך בקגא</b>
חצב קשבא — כבר פי' בע' חצב.
<b>הערוך ערך קשבגא</b>
כי אתא רב דימי אמר רב חמא בר יוסף, קורייטי — פי' פוצוני. פ"א, לערבו בבשמים ולעשות תרייקה, וי"א גואריסן, ואמרו, קורייטי הוא כקלווס.
<b>הערוך ערך קריוט</b>
אין מוכרין להן בהמה גסה עגלים וסייחין — סיח הוא ערוד ופי' במקומו.
<b>הערוך ערך סיח</b>
<h2>דף טו:</h2>
אין משחיזין להן את הזיין — פי' אין מחדדין ושם האבן שמחדדין בה שמה משחז.
<b>הערוך ערך משחז</b>
הכא במאי עסקינן, במשמוטא בעלמא — פירוש לא לסטים החשוד על הרציחה, אלא גזלן בעלמא שעומד במקום צנוע ושומט הבגדים מבני אדם ובורח.
<b>הערוך ערך משמוט</b>
<h2>דף טז.</h2>
אין מוכרין להן עששיות של ברזל — פי' חתיכה גדולה של ברזל או של זהב, כדכתיב "ברזל עשות" (יחזקאל כ"ז, י"ט) ומתרגמינן ערקין דפרזלא.
<b>הערוך ערך עשת</b>
עששיות של ברזל — והן חתיכות של ברזל, ויש מפרשין אותו מלשון "ברזל עשות".
<b>הערוך ערך אשיות</b>
אמר רב זביד, בפרזלא הנדואה — "וישכנו מחוילה" (בראשית כ"ה, י"ח) תר"י מן הנדוין.
<b>הערוך ערך הנדוי</b>
בשלמא כלי זיין דקטיל בסיחופיה — פי' דרך מרוצתו מכה בידו מחמת כחו והורג.
<b>הערוך ערך סחףגג</b>
אין בונין עמהן בסילקי — פי' פלטין גדולה ובלעז בסיליקא.
<b>הערוך ערך בסיליקי</b>
אין בונין עמהן בסילקי וגרדום — פי' מעלות שעושין לדיינין שיושבין עליהן כשדנין כמו שעשה שלמה מעלות לכסא אשר ישפט שם, ובלעז מעלה — גרדו.
<b>הערוך ערך גרדםגא</b>
אין בונין עמהן בסילקי וגרדון אסטדיה — פי' בית השחוקות נקראת אסטדיה ואסור לבנות עמהן לפי שהן שופכי דמים כמפורש בגמ' שלה.
<b>הערוך ערך אסטדיה</b>
אסטדיא ובימה — פי' מזבח לשם ע"ז.
<b>הערוך ערך בימה</b>
אין בונין עמהן בסילקי וגרדום איצטדיא ובימה, אבל בונין עמהן דימוסיות ומרחצאות — פי' מים חמים שיוצאין מן הקרקע כגון חמי טבריא.
<b>הערוך ערך דמוסגג</b>
הגיעו לכיפה שמעמידין בה ע"ז — פירוש היו בונים מרחצאות ומנהגם לעשות בהן בנין כמין צורה זו ועושין בה צורה של ע"ז אסור לבר ישראל לבנותה.
<b>הערוך ערך כףגיא</b>
<h2>דף טז:</h2>
חיה גסה מאי מלאכה עבדא, אמר אביי אמר לי מר יהודה, דבי ר' יוחנא טחנא רחיא בארודי — פי' ארודי חיות כמו "ומסרות ערוד מי פתח" (איוב ל"ט, ה').
<b>הערוך ערך ארדגב</b>
א"ל, פתיא אוכמא — פי' הוא טפיח כדאמרינן (בכורות מ"ה ע"ב) שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהן טפיח, ואמאי קרי לה פתיא אוכמא מפני שהוא קצר ושחור, ופתיא היא קרויה, כדתנן (שבת קכ"ה ע"א) האבן שבקרויה והוא דלי כלומר עב שחור כמין משל, ואחד נקרא פתיא ורבים פתיאתא, כדאמרינן בפ' אין מעמידין בגמ' נודות (לקמן ל"ג ע"ב) אמר רב פפי, הני פתיאתא דבי מכסי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ואינו חושש.
<b>הערוך ערך פתיא</b>
פתיא אוכמא — פי' כמין דלי שחור ודומה לקרויה והוא נטל בל' חכמים והוא דלי.
<b>הערוך ערך טפיח</b>
דמוס פטור — פי' בשבועה.
<b>הערוך ערך דמוסגב</b>
<h2>דף יז.</h2>
ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא, מטו אנהו תרי דירכי, חד פצי לפתחא דע"ז וחד פצי לפתחא דזונות — פי' לשון הליכה.
<b>הערוך ערך פץגב</b>
<h2>דף יז:</h2>
אי ספרא לא סייפא אי סייפא לא ספרא — "תליך וקשתך" (בראשית כ"ז, ג') תרג' סייפך וקשתך.
<b>הערוך ערך סייף</b>
רבן של טרסיים אני, אייתו ליה תרין קיבורי, ה' דשיתא ה' דערבתא — עכשיו משמע הטרסי הוא גרדי וקשיא לן אותו דפרק החליל (סוכה נ"א ע"ב).
<b>הערוך ערך טרסיגא</b>
אייתו ליה תרי קיבורי — עיי' בע' טרסי.
<b>הערוך ערך קברגג</b>
מ"ט, לא אתית לבי אבידן, א"ל ר' אלעזר בר פרטא, זקן אני ומתירא שמא תרמסוני ברגליכם — פי' בי אבידן — חצר ידועה למלכים, ויש בה ספרי חכמות מכל אומה, ויש בה ספרי תורה נביאים וכתובים כתובים בלה"ק, ומפני שאין ידוע מי כתבם או ישראל או זולתן ע"כ רפיא ביד ר' אבהו להורות עליהן להצילן. ובזה בי אבידן נקבצין מכל אומה חכמים ונושאין ונותנין בדברי חכמות ובדיני כל אומה ולשון.
<b>הערוך ערך בי אבידן</b>
פתקיה ת' פרסי.
<b>הערוך ערך פתקגב</b>
ועל בתו לישב בקובה — פי' אוהל שמושיבין בו זונות כדכתיב "ויבא אחר איש ישראל אל הקבה" (במדבר כ"ה, ה').
<b>הערוך ערך קבהגא</b>
<h2>דף יח.</h2>
הביאו ספוג של צמר ושראום במים — פי' מפה שמנגבין בו.
<b>הערוך ערך ספוג</b>
אזל נקט נפשיה כחד מן פרשיא, אמר, השמעי לון.
<b>הערוך ערך פרשגב</b>
<h2>דף יח:</h2>
שקל קלא — עיי' בע' קלא.
<b>הערוך ערך שקלגב</b>
הנהו כלבי דאכלי אנשי, שקל קלא שדא בהו — פירוש אבן.
<b>הערוך ערך קלאגא</b>
חקקוה לדמותיה דר"מ בפיתחא דרומי, אמרי, כל דחזי ליה נזרפיה — פי' יתפשנו. ס"א נטרפיה.
<b>הערוך ערך זרףגג</b>
ת"ר, ההולך לאסטדינין ולכרקום, וראה את הנוחשים, ואת החברין, כגון בוקיון, מוקיון, מוליון, ולוליון, סגרלין, וסגלריון, הרי זה מושב ליצים — פי' כולם עניני ליצנות הם.
<b>הערוך ערך רקיון</b>
מליון — פי' בע' בקיון.
<b>הערוך ערך מליון</b>
לוליון סגלריון — פי' מיני ליצנות.
<b>הערוך ערך לוליון</b>
סגלרון — פירשנו בע' בקיון.
<b>הערוך ערך סגלרון</b>
אין הולכין לאיצטדינין מפני שהן שופכי דמים. רבי נתן מתיר מפני שני דברים, אחד מפני שצווח, ואחד מפני שמעיד על האשה להשיאה — פי' מושב ששוחקין לפני המלכים שמביאים בהמות מלומדין למלחמה כגון אריות ונמרים ונחשים ושורים ומשסים זה על זה להלחם אלו עם אלו וכלם עם אדם ואדם עם כלם.
<b>הערוך ערך אצטדיון</b>
ת"ר, אין הולכין לתיאטריות ולקרקסיות — פי' בל' רומי קורין לנבלה — תיאטרון, קרקסיות — בתי כסאות, בלשון גרמטיקא קורין תיאטרון למקום שיושבין שם בגובה ורואין השחוק שעושין למטה בין בבני אדם בין בחיות רעות, ועד היום קורין לקוליסיאו — תיאטרון, כי באותן המעלות היו יושבין שם בני אדם זה על גב זה ולא היו מונעין הראייה אחד מחבירו והיו רואין השחוק שעושין למטה. בתי קרקסיות — בתי משתאות של יין, בל' יון קורין ליין קרסי. "ונגינות שותי שכר" (תהלים ס"ט, י"ג) תרג' וזמריהון דאזלין למשתי מרוא בבתי קרקסיהון. ס"א קרקסוון.
<b>הערוך ערך תאטר</b>
כל המתלוצץ יסורים באין עליו, שנאמר "ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם" (ישעיה כ"ח, כ"ב).
<b>הערוך ערך לץגא</b>
"ובדרך חטאים לא עמד" (תהלים א', א') בקיניגיון — פי' כשהולכים ביערים לרדוף חיות עם כלבים והוא שחוק להם.
<b>הערוך ערך קנג</b>
"ובמושב לצים לא ישב" (תהלים א', א') שלא ישב בתחבולות —פי' שמתקבצין ויושבין ברחוב העיר ועומדין שנים שנים מהן ועושין מלחמה לשחוק בתחבולות.
<b>הערוך ערך תחבולה</b>
<h2>דף יט.</h2>
מאי "לא יחרוך רמיה צידו" (משלי י"ב, כ"ז), — לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי — כלומר תלמיד הלומד ברמיות שלומד ואינו חוזר ללימודו. ורב ששת אמר, צייד הרמאי יחרוך — כלומר האי לא יחרוך בתמיה, וכי לא יחרוך כלומר ודאי יחרוך ישתמר בידו שלומד ברמאות שאומר לרבו איני רוצה ללמוד עוד ואינו עושה כן אלא שרוצה לחזור לתלמודו. פ"א, "לא יחרוך רמיה צידו" כלומר אם יחרוך כנפי העוף רמיה. צידו יעופו ממנו, כך דברי תורה אם לא יחזיק בהם בטוב יעופו ממנו לא יחיה ולא יאריך ימים.
<b>הערוך ערך צדגג</b>
<h2>דף יט:</h2>
מניין שאפילו שיחת חכמים צריכה תלמוד ת"ל "ועלהו לא יבול" (תהלים א', ג') — פי' עלי האילן נקראו שיחים דכתיב "תחת אחד השיחים" (בראשית כ"א, ט"ו) כמו שנקראו דברי תורה שיחים דכתיב "והקצות היא תשיחך" (משלי ו', כ"ב).
<b>הערוך ערך סחגא</b>
<h2>דף כ:</h2>
מאני לאשפרי היכי יהבינן להו הא קא מסתכלי וקא עברינן משום לפני עור לא תתן מכשול... אי משום הא לא איריא, אומן באומנתו טריד — פי' אשפרי אומנין שמתקנין הבגדים.
<b>הערוך ערך אשפר</b>
מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר, זהירות מביאה לידי זריזות — לשון זריזות מפורש בפ"ק (ה"ג) דשבת ירושלמי.
<b>הערוך ערך זהרגד</b>
ובסוריא משכירין בתים — פירוש מדמשק ועד צובה קורין לו רז"ל סוריא, והן הנקראין כיבוש יחיד.
<b>הערוך ערך סריא</b>
<h2>דף כב.</h2>
הנהו מוריקאי — "נרד וכרכום" (שה"ש ד', י"ד) תרג' רשק ומוריקא.
<b>הערוך ערך מריקא</b>
איכסיף — "תלקט ולא תכלימוה" (רות ב', ט"ו) תרגום תהא צבירא ולא תכספונה.
<b>הערוך ערך כסףגב</b>
בפונדקאות — פי' חנות בל' ישמעאל פונדק. "בית אשה זונה" (יהושע ב', א') תרגומו פונדקיתא. "מפי החירות" (שמות י"ד, ב') תר"י מפונדקי חירותא.
<b>הערוך ערך פונדק</b>
<h2>דף כב:</h2>
מכתב גללא בזע — כבר פירשנו בע' גלל ובע' דגל.
<b>הערוך ערך מכתב</b>
מכתבא גללא בזע, ורגלא בחבריה ידע — כלומר כשם שעט ברזל הנגר נוקב ובוקע באבן שהוא אבן גולל, כך רגלא בחבריה ידע. פירוש רגלא אדם ממונה על המכס ומחזר על הנכנסין ויוצאין ומרגיש בגונבי המכס, וכדגרסינן בפסחים (פ"ז ע"ב) והוא דגש ביה רגלא, זה פי' ר"ח.
<b>הערוך ערך גללגב</b>
מכתבא גללא בזע ודגלא בחבריה ידע — פי' מכתבא שהוא עט ברזל נוקב את הצור, כך דגלא שהוא מכזב מכיר בכזבנות חברו, "יפיח כזבים עד שקר" (משלי י"ד, ה') ודממליל כדבנותא סהדא דגלא. "במשפט לא ימעל פיו" (שם ט"ז, י') לא נדגיל פומיה, פ"א, כבר פירשנו בע' גלל, ור' גרשם פי' מכתבא שקורין גרפיא דמכתב חוקק אבן של שיש ורכיל מכיר בחברו. רגלא כמו "וירגל בעבדך" (ש"ב י"ט, כ"ח), כן הרועה יודע בגוי חברו שחשוד על הרביעה. פ"א, מכתבא גללא בזע ורגלא כולה מילתא בחבריה ידע, המכתב והאבן שהיו קורעין את הנייר אותה קריעה ניכרת רישומה בכתב שתחת הנייר דנקרע והיינו בחבריה ידיע, והרכיל נמי אם עושה רכילות בין שני אנשים אותן שני אנשים אחד מכיר בחבירו שנעשה רכילות בין שניהן אע"פ שלא שמע הרכילות ביניהן כן הגוי מכיר בחבירו.
<b>הערוך ערך דגלגא</b>
בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא — "חלאתה בה" (יחזקאל כ"ד, ו') תרג' דזיהמותא ביה.
<b>הערוך ערך זהם</b>
<h2>דף כג.</h2>
הניח עליה עודה של שקין — פסולה — פי' בתשובות מאחר שמניחין אוכף על הפרה אוגדין אותה באגד שלה ושמו בלש' ערבי חזאם, ומניחין שקין של משאוי עליה מביאין כמות חיזוק אחד וארוך הרבה ואוגדין השקין עם הפרה, וכן פי' אבא מרי גאון מר רב יצחק ראש ישיבה למה קורין אותה עודה של שקין על שם "מעודד ענוים ה"' (תהלים קמ"ז, ו') ואפילו הניח על פרה אדומה עודה בלא שקין פסולה ואיני קורא בה "אשר לא עלה עליה עול" (במדבר י"ט, ב') שאפילו בזה קרוי עול.
<b>הערוך ערך עדגט</b>
<h2>דף כד.</h2>
יתיב ר' אמי ור' חנינא בר פפי ור' יצחק נפחא אקלעא דר' יצחק נפחא.
<b>הערוך ערך קלעגג</b>
<h2>דף כד:</h2>
מאי "מוריגים" (ש"ב כ"ד, כ"ב) אמר עולא מטה של טורבן — כבר פי' בע' טרבן "כי שמטו הבקר" (ש"ב ו', ו') תרג' מרגוהי תוריא, "כי לא בחרוץ" (ישעיה כ"ח, כ"ז), "ובחריצי ברזל" (ש"ב י"ב, ל"א) תרג' מוריגי — פרזלא.
<b>הערוך ערך מרג, עזגא, קרקס, מטה</b>
מאי "מוריגים" (ש"ב כ"ד, כ"ב), אמר עולא, מטה של — טרבל — פי' כמין עז של ברזל שדשין בו התבואה כמפורש מאי מטה של טרבל, אמר ר' יהודה, עיזא דקורקסא דדישא דישתא.
<b>הערוך ערך טרבן</b>
"רומי רומי השיטה התנופפי ברוב הדריך" — פי' זה ארון שהיה מעצי שטים, רומי לשון הגבהה, התנופפי לשון הגבהה. ס"א רוני — לשון רנה "המחושקה ברקמי זהב" — שהיתה מצופה בציורין של זהב כענין "וחשק אותם" (שמות ל"ח, כ"ח), "בדביר ארמון" — בהיכל.
<b>הערוך ערך רם</b>
"המחושקה ברקמי זהב" — כבר פי' בע' רם.
<b>הערוך ערך רקםגב</b>
"המהוללה בדביר וארמון" אמר רבא, כמאן קרו פרסאי לספרא דביר, מהכא "ושם דביר לפנים קרית ספר" (שופטים א', י"א).
<b>הערוך ערך דבירגב</b>
אמר רב ספרא, כמאן קרו פרסאי לנדה דשתנא מהא, "כי דרך נשים לי" (בראשית ל"א, ל"ה).
<b>הערוך ערך דשתנא</b>
<h2>דף כה.</h2>
"השוק והעליה" (ש"א ט', כ"ד) ר' יוחנן אומר, שוק ואליה, ומאי והעליה, — דסמיכה לאליה, ר' אלעזר אומר, שוק וחזה, ומאי והעליה, — דמחתי לחזה עילוי שוק כשהוא מניף, ר' שמואל בר נחמני אמר, שוק ושופי ומאי והעליה דשופי עילוי דשוק קאי — פולפא בלעז.
<b>הערוך ערך שפיגא</b>
<h2>דף כה:</h2>
ישראל שנטפל לו גוי בדרך טופלו לימינו, ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר, בסייף — טופלו לימינו, במקל — טופלו לשמאלו — פירוש אם יש סייף לגוי טופלו לימינו, לפי שהסייף חגור בשמאלו של הגוי, ואם יראה ישראל שהגוי רוצה לשלוף חרבו הרי ימינו של ישראל אצל החרב ואוחז בה ישראל, במקל — טופלו לשמאלו — אם יש מקל ביד גוי טופל לשמאלו שאם ירצה להכותו במקל שיאחז ביד ימינו שהוא בצידו.
<b>הערוך ערך טפלגב</b>
<h2>דף כו.</h2>
היינו דאמרי אינשי, גרדנא דלטיה, שתא בצירא משניה, ס"א גירדנא דלא טייזן — פי' שאינו עניו. פי' גירדן אדם שנמרט שער ראשו, ויש מפרש בעל גרב.
<b>הערוך ערך גרדון</b>
זימנין דמנחה לה ידה אפותיה וקטלה ליה — פי' בל' חכמים פדחת ובל' תורה מצח.
<b>הערוך ערך אפותא</b>
נפישא בישתא דההיא איתתא דקא משפלנא מינייהו כי אופי בנהרא — פי' אופי עיקר חריות של דקל, בישתא — כינוי זכות הוא, כלומר רבות זכויות של אותה אשה שהיא הורגת בהן כי אופי בנהרא. פ"א, בישתא רעות כלומר יהי רצון שירבו רעות לחברתה כמו שאני הורגת מהן כחתיכות של עצים השטים בנהר.
<b>הערוך ערך אפיגא</b>
אופי בנהרא — י"א כמו זה שורש של דקלים.
<b>הערוך ערך אפיגב</b>
דלמא שייפא סם לדד — פי' מלשון "ושפית יתיה" (תרג' דברים ט', כ"א).
<b>הערוך ערך שףגא</b>
לא מזדהמנא באפי — "חלאתה בה" (יחזקאל כ"ד, ו') תרג' דזיהמותא ביה.
<b>הערוך ערך זהם</b>
אי בדברא הוא יכיל למימר נקיט ליה זימנא לבי דוור — פי' שוטר ששולח אליו האיגרות. פ"א, איש ידוע שכל כתב אליו יובל והוא המשכיר ומשלח כל איגרת למי שנשתלחה לו.
<b>הערוך ערך דוור</b>
<h2>דף כו:</h2>
ת"ר ישראל מל את הגוי לשום גר לאפוקי לשום מוראנה דלא — "לבש בשרי רמה" (איוב ז', ה') תרגו' לבש בשרי מורני.
<b>הערוך ערך מראנה</b>
<h2>דף כז.</h2>
ערבי מהול וגבעוני מהול.
<b>הערוך ערך ערבגד</b>
גבנוני מהול — פי' בני קטורה הדרים בהרים גבנונים, כדגרסינן בפ' ד' מיתות בגמ' המגדף (סנהדרין נ"ט ע"ב) אלא מעתה בני קטורה לא ליחייבו, א"ר יוסי בר גובין ואיתימ' בר זבידא, "את בריתי הפר" (בראשית י"ז, י"ד) לרבות בני קטורה.
<b>הערוך ערך גבנוני</b>
מתרפאין מהן רפוי ממון, אבל לא רפוי נפשות מפרש בגמ' ריפוי ממון — דבר שאין בו סכנה וכו' עד ריפוי ממון — בהמתו, ריפוי נפשות — גופו.
<b>הערוך ערך רפא</b>
ריבדא דכוסילתא — כבר פי' בע' כסל ובע' פגר.
<b>הערוך ערך רבדגא</b>
אפילו ריבדא דכוסילתא לא מתסינן מנייהו — פי' ריבדא דכוסילתא סריטה שסורט האומן בצואר למצוץ דמו.
<b>הערוך ערך כסלגד</b>
ריבדא דכוסילתא — קרן של זכוכית על בני אדם להקיז ובל' ישמעאל אלמחגמה.
<b>הערוך ערך פגר</b>
<h2>דף כז:</h2>
והא איהו נמי חיויא טרקיה — פי' לשון נשיכה.
<b>הערוך ערך טרקגב</b>
<h2>דף כח.</h2>
האי אשתא צמירתא כמכה של חלל דמיא.
<b>הערוך ערך צמרגג</b>
חושש הוא דלא, הא כייבי ליה טובא שפיר דמי, אמרי, דילמא תנא היכא דכייבי ליה טובא נמי חושש קרי ליה — פירוש לישנא מעליא נקט והוא ענין מכאוב.
<b>הערוך ערך כבגג</b>
ר' יוחנן חש בצפדינא — פי' כאב שניים.
<b>הערוך ערך צפדינא</b>
רמי מידי בי ככיה ואתי דמי מדרריה — פי' כשנותן שום דבר בין שינים הגדולים שהן בסוף הלחי דמיקרי ככי יוצא דם משורה של שינים.
<b>הערוך ערך דרגה</b>
אמר שמואל, האי פדעתא כמכה של חלל דמיא — פי' מכה של ברזל.
<b>הערוך ערך פדעא</b>
לאסוקי גירדא דיבלא גירדא דמסנא — פי' לאסוקי לרפאות את המכה להעלות בשר למקומו, גירדא דיבלא — מה שגורדין מן בגד בלוי
<b>גירדא דמסנא — מה שגורדין מן המנעלים]. פ"א גורדות שגורדין מעשב שנקרא חצב בלישנא דרבנן, גרידא דמסנא — מה שגורדין מן המנעל מן מקום בשר. ס"א, גירדא דאסנא מה שגורדין מן הסנה. [הערוך ערך גרדגא</b>
ליתי נקרא מקיקילתא — פי' כתיתין והן סמרטוטין.
<b>הערוך ערך נקרגב</b>
האי עינבתא פרוונקא דמיתותא — פי' מורסא... אי הכי ליתי ענבתא בת מינה — פי' ענבים שהיו מראיהן כאותה מורסא, אם היא לבנה יעביר ענבים לבנים, ואם היא שחורה יעביר עליה שחורים.
<b>הערוך ערך ענבגג</b>
האי עינבתא פרוונקא דמלאכא דמיתותא היא — פי' יש בריה שמהלך לפני ארי וקורין אותה פרוונקא, כך כשיבא זה החולי על אדם הוא פרוונקא דמלאך המות והוא שלוחו, ופי' פרוונקא שליח.
<b>הערוך ערך פרוונקא</b>
אי פיגנא בדובשא — פי' הוא הפיגן שפירשנו.
<b>הערוך ערך פגןגד</b>
מאי אסותיה, כרפסא בטיליא — (גיטין ע' ע"א) אמר רב חסדא, ס' מיני חמרא הוו, מעליא דכולהו סומקא ריתחנא, גריעא דכולהו טילא חיורא.
<b>הערוך ערך טלא</b>
ניתי עינבתא בת מינה ונגנדר עלה.
<b>הערוך ערך גנדר</b>
סימטא — פי' שחין ובלעז בונו.
<b>הערוך ערך סמטאגא</b>
סימטא פרוונקא דאישתא היא, מאי תקנתיה, נמחייה שיתין אסקוטלי ונקרעיה שתי וערב — פי' כשכופף אדם אצבעו על בוהנו ופושט' בכח ומכה בו.
<b>הערוך ערך איסקוטלאגב</b>
<h2>דף כח:</h2>
ר' יעקב חש בפיקעא — פי' מלשון בקיעה והיא פיקה כלומר מקום שנבקע בתחתוניות של אדם. פי' אחר, בין טבעת לטבעת בגרגרת.
<b>הערוך ערך פקעגו</b>
שב ביני אהלא ותולענא — פי' אדום כשני תולעת. "והזכותי בבור כפי" (איוב ט', ל') תרגום ודכיית באוהלא ידי, ש"מ אוהלא ענין בורית וענין נתר הוא.
<b>הערוך ערך אהלגא</b>
נירא ברקא — כבר פירשנו בע' ברקא.
<b>הערוך ערך נרגה</b>
נירא ברקא — פי' ליציא.
<b>הערוך ערך ברקאגג</b>
ניתי קשייתא דאסנא ונינח פיקא להדי פיקא — פי' גרעיני של דקל ושמו אסני.
<b>הערוך ערך אסנא</b>
ואי לא נייתי משקרי חלזוני ונחית — פי' צפרדעין שהן נסדקין וצפרדע יוצא מהן.
<b>הערוך ערך משקר</b>
ונותבה על מללא דנורא — פי' גחלים לוחשות.
<b>הערוך ערך מלגח</b>
ניתי תרבא דחיפושיתא גמלניתא — פי' היא התולעת השחורה בלש' ישמעאל כנפוסא ובלעז סקרביו, וי"א בלטולא.
<b>הערוך ערך חפושיתגא</b>
אודדא דנדא דלא משקף — פי' בתשובות חתיכה של צמר שאינו מנופץ והיא צבועה. "קול עלה נדף" (ויקרא כ"ו, ל"ו) תרגום קל טרפא דשקיף, "אל ידפנו" (איוב ל"ב, י"ג) אלהא ישקפיניה.
<b>הערוך ערך אודדא</b>
אודדה דנרא דלא משקף — כבר פי' בע' אדדא. פ"א, צמר הצבוע בתכלת ואינו מנופס.
<b>הערוך ערך נרגד</b>
אודדא דנדא דלא משקף — עיי' בע' אדדא.
<b>הערוך ערך שקףגג</b>
גללניתא — פי' מרמ"ו.
<b>הערוך ערך גללגב</b>
א"ר חנינה, מעלין אזנים בשבת — פי' גידין המחוברין באזן, וכשסורחין למטה ומשתנין ממקומן אדם מצטער, ומי שבקי להעלותן מעלה אותן אפי' בשבת מפני הסכנה.
<b>הערוך ערך מעלגג</b>
אבל ביד — לא, מ"ט, — דיד מיזרף זריף — פי' מכביד החולי. פ"א, נגיעת היד קשה והיא שורפת.
<b>הערוך ערך זרףגב</b>
עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת — פי' שרוצה לצאת כאדם שמורד.
<b>הערוך ערך מרד</b>
רירא, דיצא — כבר פי' בע' דץ.
<b>הערוך ערך רר</b>
רירא, דיצה, דמא, ודמעתא — פי' רירא — היוצא מן העין, דיצה — שנוקב בו הצער כמו המחט, דמא — דם שיש בעין.
<b>הערוך ערך דץגא</b>
קדחא, ותחלת אוכלא.
<b>הערוך ערך קדחגג</b>
תחלת אוכלא. וסוף אוכלא — פי' תחלת אוכלא — תחלת החולי מותר לכוחלה בשבת, לאפוקי סוף אוכלא — פי' כשעבר הכאב ונשתייר מעט שאוכל לו, ופצוחא עינא — היינו לבסוף לפתח את העין לברר את המאור.
<b>הערוך ערך אוכלא</b>
פצוחי עינא —כבר פירשנו בע' אכל.
<b>הערוך ערך פצחגב</b>
דחרזיה סילוא — פי' סילוא... קוץ.
<b>הערוך ערך סלגד</b>
סימטא, ובי בני — סכנתא — פי' שחין ובלעז בונו.
<b>הערוך ערך סמטא</b>
חמא לחמה, וסילקא לזיקא, וחילופא סכנתא — פי' צנון הוא יפה לחמה, תרדין יפין לרוח שהוא בכריסו של אדם.
<b>הערוך ערך חםגו</b>
חמא לחמה, וסילקא לצינה, וחילופא סכנתא.
<b>הערוך ערך סלקגב</b>
חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא — פי' לעקיצת עקרב יועיל חמימי ולעקיצת זיבורא יועיל קרירי, וחילופא סכנתא, נמצא המועיל לאחד מזיק לאחר, לכן הן צרות זו לזו.
<b>הערוך ערך זבורא</b>
<h2>דף כט.</h2>
קרירי לחולפניתא וחמימי לסילוא — פי' מיני קמשונים.
<b>הערוך ערך חלףגג</b>
חלא לסיבורי — פי' חומץ יפה להקזת דם, ומינוני לתעניתא — ומי דגים קטנים מלוחים ליושב בתענית, אם טובל בהם פתו יפה לו.
<b>הערוך ערך סברגד</b>
חלא לסיבורי ומינוני לתעניתא — פי' מינוני ציר של דגים.
<b>הערוך ערך מנוני</b>
אמר אביי, ניתי כרויא כמונא — "ואופן עגלה על כמון יוסב" (ישעיה כ"ח, כ"ז).
<b>הערוך ערך כמוןגא</b>
וניניא, אגדנא, צתרי, ואברתא — פי' נניא — מנתא בלעז, אגדנא — לענה כמפורש בע' גד, אברתא — אזוב, צתרי — שדוריא.
<b>הערוך ערך נניא</b>
צתרי, ואברתא.
<b>הערוך ערך אברתא</b>
לכודא בשיכרא וסימניך "וכדה על שכמה" (בראשית כ"ד, ט"ו) — פירוש רוח הוא שאוחזת האשה לאחר לידתה ונקרא כודא.
<b>הערוך ערך כדא</b>
ת"ר, ששה דברים מרפאין את החולה ורפואתן רפואה ואלו הן, כרוב, ותרדין, ומי סיסין יבשין, וקיבה, והרת, ויותרת הכבד, וי"א, אף דגים קטנים.
<b>הערוך ערך כרבגא</b>
ת"ר, ו' דברים מרפאין החולה מחליו ורפואתן רפואה ואלו הן, כרוב, ותרדין, ומי סיסין יבשה, וקיבה, והרת, ויותרת הכבד — פי' הרת — הרחם של אשה או של תרנגולין, תרדין — בליטי, סיסין — פולין.
<b>הערוך ערך הרת</b>
קיבה, והרת, ויותרת הכבד — פי' קיבה, לא הקיבה שבבהמה גדולה היא אלא שבבהמה קטנה שמעמידין בה את הגבינה, רית היינו חתיכה רכה ולבנה של בשר שיש בכבשים קטנים שעדיין יונקים החלב הויא על לבן כלפי צואר חתיכה יתירה וזו היא הרית, וקורין אותו בל' לעז אנמילי. יותרת הכבד כמשמעו מרפאין בה את בעלי שברירין שבעין זה פי' רב האי גאון ז"ל. פ"א בע' הרת, מסתפקא לן אי ה' יסוד או לא.
<b>הערוך ערך רתגא</b>
מי סיסין יבישה וקיבה והרת — כבר פירשנו בערך הרת.
<b>הערוך ערך ססין</b>
חנא, חנא, יאה קועיך לזוגא — פי' גרון.
<b>הערוך ערך קע</b>
שפוד, שפחות, וגומות — רב מלכיו — פי' שמועות של רב מלכיו. שפוד — בס"ג דפ' אין צדין (ביצה כ"ח ע"ב) שפוד שנרצף אסור לתקנו ביום טוב, שפחות — בפ' אע"פ (כתובות נ"ט ע"ב) אפילו הכניסה לו אלף שפחות כופה ועושה בצמר, גומות — בפ' בא סימן בגמ' תינוקת (נדה נ"ב ע"א) גומות אע"פ שאין שם שערות. ואלו של רב מלכיה, בלורית, וגבינה, ואפר מקלה. בלורית — בע"ז בפ' אין מעמידין בגמ' אין מסתפרין גוי המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו, וכמה אמר רב מלכיה, ג' אצבעות לכל רוח. גבינה — בגמ' אמר ר' יהודה (לקמן ל"ה ע"א) שאלו את ר' יהושע מפני מה אסרו גבינת גוים, רב מלכיה אמר, מפני שמחליק פניה בשומן חזיר. אפר מקלה — בפ' אלו הן הלוקין בגמ' הכותב כתובת קעקע (מכות כ"א ע"א) אמר רב מלכיה, אסור לאדם שיתן אפר מקלה על מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע. וסימן מתניתא — מלכתא, שפחות, בלורית, אפר מקלה, וגבינה — רב מלכיה, שאלו ד' מתניתא הן (ושפחות)
<b>ושפוד] וגומות שמועות של רב מלכיו. [הערוך ערך שפד</b>
בלורית ואפר מקלה וגבינה — פי' ציצית של שיער.
<b>הערוך ערך בלרגא</b>
<h2>דף כט:</h2>
וחרס הדרייני — פי' בגמרא (לקמן ל"ב ע"א).
<b>הערוך ערך חרסגא</b>
ועורות לבובין בגמ' (לקמן ל"ב ע"א) ת"ר איזהו עור לבוב וכו'.
<b>הערוך ערך לבגא</b>
ההולכין לתרפות — אסור לשאת ולתת עמהן — פי' ע"ז קרי ליה תרפות לשון גנאי כמו תורפה של אשה מקום הטנופת. "לעג וקלס" (תהלים מ"ד, י"ד) תרג' ממקנותא ותרפותא.
<b>הערוך ערך תרףגב</b>
גבינת בית אנייקי — תובל — זו בית אנייקי.
<b>הערוך ערך אנייקי</b>
כהן שדעתו יפה שורפה חיה.
<b>הערוך ערך שרףגא</b>
<h2>דף ל.</h2>
אלונתית — יין ישן ומים צלולין ואפרסמון — פי' שמן אפרסמון הוא צרי ואילן שלו קטף שמו, כדכתיב "נכאת וצרי ולוט" (בראשית ל"ז, כ"ה) ותרגום שעף וקטף ולטום, ואמרינן (כריתות ו' ע"א) צרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף, כלומר שרף של קטף שהוא עף, ואם מעמידו כנגד הנר אע"פ שמרוחק מיד עף ובא הנר ודולק בו. וי"א, כרמים מין גפנים שממנו יוצא אפרסמון.
<b>הערוך ערך אפרסמון</b>
פש ליה חמרא בכובא צאריה בפרנקא. אות הא' שבאמצע תעלה כמו צאן מן "צנה ואלפים כלם" (תהלים ח', ח') שארית
<b>וגם] "כל שרית ישראל" (דה"י-א' י"ב, ל"ט). [הערוך ערך צארגב</b>
חזייה לההוא חוויא דהוה קא צארי ואתי להדיה — פי' היה ממשמש ובא.
<b>הערוך ערך צארגא</b>
פש ליה חמרא בכובא צרייה בפרנקא — פי' נשאר לו יין בכלי קושר פי הכלי בסמרטוט.
<b>הערוך ערך פרנקא</b>
סירכא — פי'
<b>סריכה] כמו תפיסה כדכתיב "שממית בידים תתפש" (משלי ל', כ"ח). [הערוך ערך סרךגב</b>
חד — טילא חריפא דמצרי זיקא.
<b>הערוך ערך טלא</b>
חד — טילא חיורא דמצרי זיקי — פי' ענין בקיעה כדכתיב "ומבוקעים ומצוררים" (יהושע ט', ד').
<b>הערוך ערך צרגד</b>
א"ר יהושע בן לוי, ג' יינות אין בהן משום גילוי ואלו הן, חד, מר, מתוק וכו' עד חד — חמר ופלפלין, מר — אפסנתין, מתוק — מי בארג — פי' לענה בל"י אפסינתין.
<b>הערוך ערך אפסנתין</b>
מתוק — חמר בארג — פי' בארג גופיה חמרא מבושלא, בארג לשון פרסי הוא יין מבושל שעומד על שלישו, כגון דשבקי להו עינבי למשרי וחליאן טפי, דאע"ג דשתי חיויא מיניה מפשר ליה חוליא למרריה דחיויא ואין בו משום גילוי. פ"א, בארג עשבים טובים שמשימים ביין וממתיקים אותו.
<b>הערוך ערך בארג</b>
חמרא דאקריס ל' יום קמאי יש בו משום גילוי — פי' בע' פרצם.
<b>הערוך ערך קרסגב</b>
<h2>דף ל:</h2>
אי אית ביה ניקורין חיישינן — פי' כמו תרנגולין שמנקרין דחיישינן שמא הנחשים עשו אלו הניקורין.
<b>הערוך ערך נקר</b>
אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל, מי טיף טיף אין בו משום גילוי, אמר רב פפא והוא דעביד טיף טיף דלהדי טיף טיף.
<b>הערוך ערך טףגא</b>
כח — מוסיף, זהריה — קליש — פי' זיהרא — ארס.
<b>הערוך ערך זהרא</b>
<h2>דף לא.</h2>
שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם — כולן ענין טיחה וסתימה.
<b>הערוך ערך שרקגא</b>
<h2>דף לא:</h2>
בין הגיתות שנו, דכיון דקא אפכי כולי עלמא מירתת, דאמר השתא אתו מדרכו לי (ישראל) — פי' דאפכו כולי עלמא, דישראל מחזירין בכפרים לקנות היין ומירתת הכותי ואמר השתא אתו מדרכו לי ישראל, וחזו כי נגע גוי ולא מזבני מינאי.
<b>הערוך ערך פךגב</b>
בשלמא חמרא משום שמצה, אלא שיכרא מ"ט, משום שימצא דשימצא — פי' שימצא משום מגע גוי, שימצא דשימצא גזרה שכר אטו יין.
<b>הערוך ערך שמץ</b>
<h2>דף לב.</h2>
חלא דשיכרא דארמאי — אסור, מ"ט, משום דמערבא ביה דורדיא דיין נסך — פי' דורדיא, שדריא, שמרים כולן אחד הן, ובלשון ערבי שמו דרדי. "אך שמריה" (תהלים ע"ה, ט') ברם דורדייהא.
<b>הערוך ערך דרד</b>
ורמו ליה לחמרא בגולפי חיורא — פי' קנקני וגולפי חביות וכדים אחד הן והם של חרס.
<b>הערוך ערך גלףגא</b>
הדרדורין והרוקבאות של גוים — פי' חבית של עץ עגולה עשויה לוחות לוחות ואע"פ שהיא גדולה כיון שהיא לעגלה מטולטלת מליאה וריקנית ובלעז טרטורה.
<b>הערוך ערך דרדור</b>
הרוקבאות של גויים — תרג' "וחמת מים" (בראשית כ"א, י"ד) ורוקבא דמיא.
<b>הערוך ערך רקב</b>
ת"ר, איזהו עור לבוב, — כל שקרוע כנגד הלב וקדוד כמין ארובה — פי' ענין נקיבה וחתיכה.
<b>הערוך ערך קדגא</b>
<h2>דף לב:</h2>
גמרא גמור זמורתא תהא — פי' רב האי, אמר ליה רב יוסף, אם תמצא לומר גמירי — הא גמרת לך הלכה כמותו, ואי לא פליגי — הא לא פליגי.
<b>הערוך ערך גמרגב</b>
<h2>דף לג.</h2>
כיון דאביק בה — פי' ענין דבוק.
<b>הערוך ערך בקגא</b>
ת"ר, נודות הגוים חדשים גרודין מותרין.
<b>הערוך ערך גרדגא</b>
גוי רובבן ועובדן וישראל נותן לתוכו יין — פי' רובבן0— זופתו בזפת, רובבן כמו רבב, גוי רובבן וישראל נותן לתוכן יין שנותנין מעט יין בזפת כשנדלק הזפת כדי לצננו.
<b>הערוך ערך רבב</b>
<h2>דף לג:</h2>
קינסא, פליגו בה רב אחא ורבינא, חד — אסר, וחד — שרי0— פי' קינסא דע"ז מדליקין חתיכות עץ ונותנין בתוך הכלי להרתיח הזפת.
<b>הערוך ערך קנסגב</b>
רב יצחק זבן הנהו מאני דפקיסנא, מלנהו מיא אחתינהו בשמשא — פקעו — פי' כלים עשויין מאדמה ומצפיעי בקר.
<b>הערוך ערך פקסןגא</b>
מאי כלי נתר, א"ר יוסי בר אבין, כלי מחפורות של צריף — כבר פירשנו בע' חפר. פ"א כלים המדובקים במגביא והוא כמו אבנים ושורין אותו במים ונימוח, ובלעז אלומי, וי"א כלים עשויים מן מגביא עצמה, ויש מפרשים נתר בל' ישמעאל אנטרון והוא כמו אבן מתלחלח במים חמים ורוחצים בו במרחץ ראשן בארץ ישראל בארץ מערב. ירושלמי בפ' אמר ר"ע (שבת פ"ט ה"ה) נתר — נטרין.
<b>הערוך ערך נתרגא</b>
כלי נתר אין להן טהרה עולמית, מאי כלי נתר, א"ר יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף — אמר רב שר שלום, יש חכמים ששמעו מפי הראשונים יורות של אבנים שנפסלים מההר שאין להם טהרה עד שנכנסין לכבשן, ויש חכמים ששמעו כלים הבאים מן הזרניך. "למלח נתנו" (יחזקאל מ"ז, י"א) תרג' למחפורין דמלח יהון.
<b>הערוך ערך חפרגב</b>
כלי מחפורת של צריף — כבר פי' בע' חפר. פ"א, כלים העשויין מאדמה שחופרין ממנה צריף שקורין אלומי, אין לו טהרה עולמית שסופג הרבה מכל משקין שנותנין לתוכו, האי קוניא אוכמא וחיורא — שרי, ירוקא — אסיר משום דמצריף — פי' בירוק מעורב מאותו צריף שבולע הרבה, ואי אית בהו קרטופני שהן בקעים כולהו — אסירי.
<b>הערוך ערך צרףגו</b>
אמר רב יהודה, הני כובי דארמאי דבר שאין מכניסו לקיום הוא — משכשכן במים ומותרין — פי' כלי של יין.
<b>הערוך ערך כבגא</b>
אמר רב עוירא, הני חצבי שחמי דארמאי כיון דלא בלעי טובא — משכשכן במים ומותרין —
<b>פי' אדומים]. וי"א, שחום — שחור. "הקודרים מני קרח" (איוב ו', ט"ז) תרג' דשחימין מן צנתא עליהון אתחייל תלגא, "וכל חום" (בראשית ל', ל"ה) תרג' וכל דשחום. [הערוך ערך שחם</b>
אמר רב פפי, הני פתיאתא דבי מכסי, כיון דלא בלעי טובא — משכשכן במים ואינו חושש0— פי' הוא טפיח... ופתיא היא קרויה כדתנן (שבת קכ"ה ע"א) האבן שבקרויה והוא דלי ואחד נקרא פתיא ורבים פתיאתא.
<b>הערוך ערך פתיא</b>
הני מאני דקוניא דאית בהו קרטופני — כולהו אסירי — עיי' בע' קוניא פי' בקעים וחבורות.
<b>הערוך ערך קרטפן</b>
בעו מיניה ממרימר, מאני דקוניא מאי — פי' קוניא תחילתו חרש וסופו טחין אותו בזכוכית, כדגרסינן (לקמן ע"ח ע"ב) קוניא — פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר בתחילתו, וחד אמר בסופו, חד אמר בתחילתו — כלי חרס הוא ואין צריך טבילה, וחד אמר בסופו — זכוכית הוא וצריך טבילה.
<b>הערוך ערך קניא</b>
<h2>דף לד.</h2>
חזינא דמדייתי, וכיון דמדייתי — ודאי בלעי — פי' מזיעין.
<b>הערוך ערך דיית</b>
במה שימש משה כל ימי המילואים, בחלוק לבן שאין בו אימרא — "על פי מדותיו" (תהלים קל"ג, ב') תרג' על אימרא דלבושיה... אלו בני אדם חשובין כשתופרין את הבגד מחפין את התפר בבגד נאה בארגמן.
<b>הערוך ערך אמר</b>
<h2>דף לד:</h2>
אמר ר' חביבא, האי אכטא דטייעא בתר תריסר ירחי שתא — שרי — מצאנו בתשובת גאונים אכטא טייעא בכ"ף ופי' הכי מביאין קמח ועשבים ושורין אותן בחלב ומזלף יין נסך עליהם.
<b>הערוך ערך אכטא</b>
פורצני — פורצני היינו הפנימי.
<b>הערוך ערך פרצן</b>
ת"ר, מורייס אומן — מותר... ר' יהודה בן גמליאל משום ר' חנניה בן גמליאל, אף חילק אומן — פי' מורייס שמן היוצא מן הדגים ומוכרין אותה ללפת בו את הפת, ושל גוי אומן מותר לקנות, דכיון שדרכו למכור לישראל אין מערב בו יין, דמתיירא שלא יקנו ממנו. חילוק אומן — פי' דגים קטנים ביותר והן טהורין וכיון שהוא אומן העשוי למכור לישראל אין מערב בו מין טמא דלא זבין ישראל מיניה. תני אבימי בריה דר' אבהו, המורייס אומן... הוא תני לה והוא אמר לה פעם ראשון ושני — מותר, ושלישי — אסור — פי' פעם ראשון ושני נפיש שמנייהו של דגים ולא מערבב בהו חמרא, פעם שלישי דלא נפיש שמנייהו מערב בהו חמרא. ויש ששונין מורייס אומן פי' השמנונית היוצא מן הדגים הכבושים במלח שני חלקים דגים וחלק א' מלח. ופי' מורייס אומן המתמצה מן הכלי דיוצא ראשון ושני כשהן כבושין בו מותר ששמנן של דגים ודישונן חזק מאוד, אבל אחרי כן מכחיש בה הדגים ומתמעט שמנן וצריך להטיל עליהן יין לחזקם.
<b>הערוך ערך אמןגא</b>
חילק אומן — כבר פירשנו בע' אמן.
<b>הערוך ערך חלקגה</b>
קיסטא דמוריסא בלומא — עיי' בע' לם.
<b>הערוך ערך קסט</b>
קיסטא דמורייסא בלומא, קיסטא דחמרא בד' לומי — פי' מטבע.
<b>הערוך ערך לם</b>
א"ל, התם עקולי ופשורי איכא — פי' עקולי מקומות שיש בשפת הנהר עקמומיות, ופשורי — מקומות גבוהין ונמוכין שהחבית אינה נמשכת בהן בהדיא.
<b>הערוך ערך עקלגג</b>
עקולי ופשורי — כבר פי' בע' עקל.
<b>הערוך ערך פשרגג</b>
תור מינך שעתך — פי' התעורר לך שעתך, באומר בגמר זביחה היא עובדה. פ"א, תור מינך שעתך — תשא אותך שעתא ודום שמועה זו, באומר בגמ' זביחה היא עובדה וישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף.
<b>הערוך ערך תרגח</b>
<h2>דף לה.</h2>
ישמעאל אחי חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיבני — פי' דבק כמו "וחשק אתם" (שמות ל"ח, כ"ח). "רכבי אתונות צחורות" (שופטים ה', י') תרג' דחשקן במיני ציורין. "חמורים חבושים" (שם י"ט, י')
<b>תרג' חמרין חשיקין], "אחבשה לי החמור" (ש"ב י"ט, כ"ז) [אחשוק לי חמרא]. [הערוך ערך חשק</b>
גזרה חדשה היא ואין מפקפקין בה — פי' ענין זלזול היתר ושיבור.
<b>הערוך ערך פקגד</b>
גזירה משום ניקור נחש — שחוששין לגלוי חלב ושתה בו נחש והקיא בו ארס.
<b>הערוך ערך נקרגא</b>
לפי שא"א לה בלא צחצוחי חלב — פי' לשון סחיטה המה.
<b>הערוך ערך צחגא</b>
<h2>דף לה:</h2>
שאלו את ר' יהושע מפני מה אסרו גבינת גויים, רב מלכיה אמר, מפני שמחליק פניה בשומן חזיר — מוסבר לעיל (כ"ט ע"א) בע' שפד. עד כאן לא פליג ר' יהושע עליה דר"א אלא בקטפא דגזא — פי' שרף של גוף העץ של אילן מלשון גואזות של הקדש (פסחים נ"ה ע"א) בלשון ערבי קורין לקורות גואזא.
<b>הערוך ערך גזגיב</b>
המעמיד בסרף העלין בסרף העיקרין — מותר, בסרף הפגין — אסור מפני שהוא פרי — פי' שרף הוא קומוס והרבה מהן כתובין שרף בש' והנם בע' ש'.
<b>הערוך ערך שרף</b>
וכבשים שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ — פי' כבושין בלעז קומפושטא שמונחין בחומץ או במלח שלא ירקבו.
<b>הערוך ערך כבשגב</b>
כלכית — פירוש דג קטן טמא.
<b>הערוך ערך כלכית</b>
וקורט של חלתית — פי' קורטא מלשון קורט של לבונה
<b>ופי'] גרגרים. [הערוך ערך קרטגב</b>
אי דקבעי ליה לגבינה הכי נמי, הכא במאי עסקינן דקא בעי ליה לכמכא — פי' לכותח.
<b>הערוך ערך כמך</b>
איכא נסיובי דלא קיימי — פי' מי החלב המתמצה מקפאון הגבינה.
<b>הערוך ערך נסיובי</b>
ביני אטיפי — פי' כיון שיש כפילות בתוך הגבינה י"ל חלב טמא ומכוסה מן העין ואינו ניכר.
<b>הערוך ערך אטיפי</b>
הביא לפניו גוי אחד פת פורני מאפה סאה — פי' לעז הוא פורנו.
<b>הערוך ערך פרןגא</b>
<h2>דף לז.</h2>
איל קמצא — פי' איל קמצא הוא שושיבא והוא סוסביל ממיני חגבים וראשו ארוך.
<b>הערוך ערך איל קמצא</b>
מאי איל קמצא, עולא אמר, סוסבל — כבר פירשנו בע' איל.
<b>הערוך ערך ססבל</b>
<h2>דף לז:</h2>
א"ל רבא, לא אמינו לכו לא תיתלו בוקי סריקי ברב נחמן, הכי א"ר נחמן, ספק טומאה ברה"ר התיר להם — פי' כלים רקים כמו "בקבוק" (מ"א י"ד, ג') כלומר דברים שאין בהם ממש.
<b>הערוך ערך בקגד</b>
בוקי סריקי — כבר פירשנו בע' בק.
<b>הערוך ערך סרקגא</b>
(האי) [הא] מיא בשיקעא זיל טבול — "צללו כעופרת" (שמות ט"ו, י') תרג' אשתקעו.
<b>הערוך ערך שקע</b>
<h2>דף לח.</h2>
איכא בינייהו, דגים קטנים, וארדי, ודיסא וכו' — פי' ארדיא — כמהין.
<b>הערוך ערך ארדגא</b>
איכא בינייהו, ארדי ודייסא — פי' דייסא — הריפות גרידא בלא עירוב דבש, ובלש' ישמעאל הריסא.
<b>הערוך ערך דייסא</b>
אמר רב, דגים קטנים מלוחין — אין בהן משום בישולי גויים — פי' כשמלחן ישראל מליחתן היא בישולם והגוי לא בשלן כי כבר מבושלין הן.
<b>הערוך ערך דג</b>
ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא — אסירי — פי' מביאין דגים קטנים מלוחין וקמח וחומץ ומבשלין אותן, ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא — אסירי. פשיטא, מהו דתימא גילדני עיקר, קמ"ל, קמחא וחלא עיקר — פי' זה בתשובות שאלות בסוף תרומות. בגמ' דבני מערבא הרסן של זב.
<b>הערוך ערך הרסנא</b>
האי מאן דשדא סיכתא לאתונא — חייב משום מבשל — פי' הנותן יתידות לחין בכבשן כדי ליבשם לנעצם בספינות וכיוצא בהם. פי' לשרורי — לחזק.
<b>הערוך ערך סךגט</b>
לשרורי קא מיכוין — כבר פי' בע' סך ט', "ארץ אשר אבניה ברזל" (דברים ח', ט') תר"י שרירן וברירן.
<b>הערוך ערך שרגטו</b>
<h2>דף לח:</h2>
אי נמי שיגר גוי ואפה גוי ואתא ישראל חרי חרורי שפיר דמי — פי' מחתה בגחלים.
<b>הערוך ערך חרגג</b>
אשקיוה נגוטא דחלא ומית — פי' כוס של חומץ.
<b>הערוך ערך נגט</b>
ת"ר, הכפרסין, והקפלוטאות, (והמלטיא)
<b>והמטליא], והקליות, והחמין שלהן — הרי אלו מותרין. [הערוך ערך פנקרס</b>
תנא, היא מטליא, היא פסיליא, היא שעיתא, אמר רבה בר בר חנה וכו'.
<b>הערוך ערך מטליא</b>
פסיליא — עיין במיטליא.
<b>הערוך ערך פסיליא, שעיתא</b>
דכרפסא — ירושלמי (שביעית פ"ט ה"א) ר' יוסי בר חנינא אמר, פיטרוסילינון. י"א כרפס בל' לעז אפיו ובל' ישמעאל כרפס.
<b>הערוך ערך כרפס</b>
כור שבליליתא — פי' זרע תלתן.
<b>הערוך ערך שבליל</b>
ותרו בהו גרגישתא — "וכל משרת ענבים" (במדבר ו', ג') תרג' וכל מתרות ענבין.
<b>הערוך ערך תרגו</b>
ומייתו חצבי חדתי חיורי ומלן להו מיא ותרן בהו גרגשתא — פי' עפר נקי שאין בו תערובות ועושין ממנו כלי חרש כגון הדנא וכיוצא בו. "במעבה האדמה" (מ"א ז', מ"ו) תרג' בעובי גרגשתא.
<b>הערוך ערך גרגשתא</b>
אמר רב אשי אמר לי חנינא, מילין מילין, ואמרי לה, במילין — פי' מילין — דברים בעלמא נינהו, ולא היה מעשה מעולם. ואמרי לה, במילין שעושין דבר זה ע"י לחישה דכשפים.
<b>הערוך ערך מלגח</b>
הכוספן של גויים שהוחמו חמין — פי' פסולת שומשמין שכובשין אותן בוורד של יסמין ומייבשין אותן ושוחקין אותן ורוחצין בהן ידים מזוהמות.
<b>הערוך ערך כספן</b>
ודלמא הדומי הדמיה ועייליה — "וישסעהו כשסע הגדי" (שופטים י"ד, ו') תרג' והדמיה כמה דהדמין גדיא. "וינתחה לעצמיה" (שם י"ט, כ"ט) והדמה
<b>לאיברהא]. [הערוך ערך הדם</b>
האי משחא שליקא דארמאי — שרי, למאי ניחוש ליה, אי משום איערובי מיסרח סרי, אי משום בישולי גוים — נאכל כמות שהוא חי, ואי משום גיעולי גויים — נותן טעם לפגם מותר.
<b>הערוך ערך משחגא</b>
הני אהיני שליקי — פי' אהיני — פרי של תמרים שאינן מבושלין.
<b>הערוך ערך אהין</b>
בעו מיניה מרב אסי, הני אהיני שליקי דארמאי מאי, חליי לא תבעי לך דודאי שרו, מרירי לא תיבעי לך דודאי אסירי — "החדלתי את מתקי" (שופטים ט', י"א) תרג' ית חליי. "מה מתוק מדבש" (שם י"ד, י"ד) תרג' מה חלי מדבשא. "ותהי בפי כדבש למתוק" (יחזקאל ג', ג') תרגום כדבש חלי.
<b>הערוך ערך חלגד</b>
שתיתא — פי' לוקחין תבואה שלא הביאה שליש ומייבשין אותה בתנור ועושין מאכל מן הקמח. פ"א בע' קלי.
<b>הערוך ערך שתית</b>
<h2>דף לט.</h2>
והחלק — פירוש מין דגים קטנים שמן חילק ואמר רב, היא סלתנית והוא דג טהור ומפני מה אסורה, מפני שערבונין עולה עמו — פי' ערבונין דגים טמאים מעורבין בה ועולין עמה. ירו' אמר רבי יוחנן הוא חילק הוא טרית טרופה. חילק אומן כבר פירשנו בע' אמן.
<b>הערוך ערך חלקגה</b>
סלתנית והעפיין — פי' בע' אקונס, טרטוגא בלעז.
<b>הערוך ערך סלתנית</b>
הסלתנית והעפיין — כבר פי' בע' אקונס.
<b>הערוך ערך עפיין</b>
אקונס, ואטונס, וכספתייס, ואפונס, ואכספתייס — פי' שמות של דגים הן, וכל מי שיגיע בידו דג כבר יש בידו מסורת מקרא ומשנה אם יש בו שני קשקשים וסנפיר אחד — טהור, ועיקר הקשקשים לפי שיש דגים טמאים שיש להם סנפירין אבל קשקשים לא תמצא אלא בדג טהור, וכל דג שעולה מן הים ועדיין לא הגיע לעשות קשקשים ולכשיגדיל יהיו לו קשקשים והוא מוחזק בכך — מותר, וכן הדג כשעולה מן הים יש לו קשקשים ועד כשהוא עולה משירן — מותר, דתנו רבנן (חולין ס"ו ע"א) אין לו עכשיו ועתידין לגדל לאח"ז כגון הסולתנית ועפיין — מותר, יש לו ועתיד להשירן כמו אקונס וכו' ודוקא דידעינן ומכירין בהן ומוחזקין ביד דייני ישראל שמשירין קשקשותיהן בשעה שעולין מן הים.
<b>הערוך ערך אקונס</b>
כגון אקונס, ואפונס, וכספתיאס — כבר פירשנו בע' אקונס.
<b>הערוך ערך כספתיאס</b>
חזקתן אינן באין אלא מפילוסא ומאספמיא — רעמסס תר"י פילוסא.
<b>הערוך ערך פלסגה</b>
שפרנונא —
<b>שרי, קדש נונא] — אסיר, וסימנך קדש לה' — פי' שם דג. [הערוך ערך שפרגב</b>
קדשנונא — אסיר.
<b>הערוך ערך קדשנונא</b>
קברנונא — שרי, וסימן קברי גויים — פי' שם דג.
<b>הערוך ערך קברנונא</b>
ר' עקיבא איקלע לגינזק אייתו לקמיה ההוא מינא דהוה דמי לחיפושא — פירוש דג טמא.
<b>הערוך ערך חפושית</b>
ר' עקיבא איקלע לגינזק אייתו לקמיה ההוא מינא דהוה דמי לחיפושא, חפייה בדיקולא, חזא ביה קילפי ושרייה.
<b>הערוך ערך חףגה</b>
<h2>דף לט:</h2>
ומלח סלקנרית. גמר' מאי מלח סלקנרית, — מלח שכל סלותקי רומי אוכלין בה — בפי' רב גרשם כתוב כל שלקי רומי — פי' כל מה ששולקין ברומי אוכלין באותו מלח.
<b>הערוך ערך סלקנרית</b>
הדבש והדבדבניות אע"פ שמנטפות אין בהן משום הכשר משקה — פי' ציראסי והוא חב אלמלוך. וי"מ מין ענבים אע"פ שמנטפות ביד הגוים הואיל ומנטפות מעצמן מותרות ואין בהן הכשר משקה ואין משקה היוצא מן הענבים מכשיר שום דבר.
<b>הערוך ערך דבדבן</b>
ואלו מותרין באכילה וכו' עד וטרית שאינה טרופה וציר שיש בה — פי' חתיכי דג גדול הוא ונקרא בלעז טונין.
<b>הערוך ערך טריתגב</b>
וציר שיש בה דגה — פי' כשכובשין הדגים ומאצצין ודוחקין ומצירין אותן, לחלוח היוצא מהן נקרא ציר.
<b>הערוך ערך צרגח</b>
ואלו מותרין באכילה, חלב שחלבו גוי וכו' עד וציר (שאין)
<b>שיש] בה דגה ועלה של חלתית — פי' בלעז לזרפיטיון ובל' ישמעאל חלתית. [הערוך ערך חלתית</b>
זיתי קלוסקא המגולגלין — פי' רכין ולחין ורפויין. ירו' הן סככות — הן פרעות, הן רפפות — הן רעלות, הן אסטניות — הן ספיות, הן כוסות — הן גומות הוא מקום הנחת חתיכות, הן זיתי קלוסקא — הן זתים מגולגלין. והשלוקין אסורין, ר' חייא בשם ר' יוחנן אמר, מין הוא והן נותנין לתוכן חומץ שיהו חולצין את גרעיניהן.
<b>הערוך ערך קלסקה</b>
זיתי גלוסטרא המגולגלין — פי' זיתים הנמתקין לאכילה נקראין מגולגלין.
<b>הערוך ערך גלגלגב</b>
החגבים מן הסלולה — אסורין, מן האפותק — מותרין ס"א הפתק — פי' אוצר העשוי לסחורה ובל"י דבר שמכניסו לקיום אפותיקין. "ואוצרות ברד תראה" (איוב ל"ח, כ"ב) תרג' ואפותיקי ברדא תחמי. ורב האי גאון פי' הפתק כלי גדול שמשמרין בו כמו ששנינו החגבים מן הסלולה אסורין מן האפותק מותרין. ובחיצונה תניא הקפלוטות הבאין מן ההפתק ומן האוצר ומן הספינה — מותרין, והנמכרין בסלים לפני החנוני — אסורים.
<b>הערוך ערך אפתק</b>
כלכית — פי' דג קטן טמא.
<b>הערוך ערך כלכית</b>
<h2>דף מ.</h2>
פרא ופלמודא — עיי' בע' פלמוד.
<b>הערוך ערך פראגא</b>
האי ארבא דצחנתא דאתאי לסיכרא — פי' צחנה דגים קטנים כבושים.
<b>הערוך ערך צחןגב</b>
מתרי ותלת קיראי שמיעא — פי' אדונים בב"ר פע"א והנה שם שלשה קרויים פי' ג' אדונים של בית הכנסת.
<b>הערוך ערך קרגטו</b>
כסימני ביצים כך סימני עוברי דגים, ואלו הן סימני ביצים, כל (שקודרת)
<b>שקודדת] ועגולגלת, ראשה אחד כד וראשה אחד חד — טהורה, ב' ראשיה חדין וב' ראשיה כדין וכו'. [הערוך ערך כד</b>
חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים — בע' הלמון פי' חלבון הוא הלובן של ביצה.
<b>הערוך ערך חלבון</b>
חלבון מבחוץ והלמון מבפנים — טהורה, הלמון מבחוץ וחלבון מבפנים — טמא, הלמון וחלבון מעורבין זה בזה — בידוע שהיא ביצה השרץ — פי' הלמון הוא הפנימי אדום שבביצה. "בריר חלמות" (איוב ו', ו') תרג' בחלבון ביעתא והלמונא.
<b>הערוך ערך הלמון</b>
<h2>דף מ:</h2>
קרטין — פי' גרגרים.
<b>הערוך ערך קרטגב</b>
הנמכר לפני חנווני בקטליזא — אסורין — פי' שוק כמו אטליסא.
<b>הערוך ערך קטליזא</b>
כך סימני עוברי דגים. מאי ניהו, צלבחא — פי' שהוא דג טמא וכך קורין אותו בל' ישמעאל והוא דג ארוך עגול דמות נחש, וכשבא אדם לתופשו מחליק בידו נופל ואין לו תפיסה עד שיעפררו בחול ונקרא בלעז אנגוילא.
<b>הערוך ערך צלבחא</b>
<h2>דף מא.</h2>
מעיקרא סבור אשתימא בעלמא — פי' שומר חותם של מלך.
<b>הערוך ערך אשתיאמא</b>
<h2>דף מא:</h2>
חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות — פי' מקום שמכניסין בו התבואה כמו "העוד הזרע במגורה" (חגי ב', י"ט). מסתברא גר העיקר כמו "יגרה בחרמו ויאספהו במכמרתו" (חבקוק א', ט"ו).
<b>הערוך ערך מגור</b>
<h2>דף מב.</h2>
מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון — פי' אנס.
<b>הערוך ערך מציק</b>
פרדלס. ס"א ברדלס — וכבר פי' במקומו.
<b>הערוך ערך פרדלס</b>
<h2>דף מב:</h2>
צורת חמה... צורת דרקון — דרקון — נחש.
<b>הערוך ערך דרקון</b>
על המכובדין — אסורין מפורש בגמרא בחיצונה אלו הן המכובדין, שעל שירין נזמין וטבעות.
<b>הערוך ערך כבדגא</b>
<h2>דף מג.</h2>
אף דמות מיניקה וסראפס, מניקה — על שם חוה שהניקה את כל העולם כולו.
<b>הערוך ערך מיניק</b>
גריוא — פי' מדה.
<b>הערוך ערך גריו</b>
כל שיש לו ציצין בין פרקיו — פי' שערות כמו בציצת ראשי.
<b>הערוך ערך צץגג</b>
מצא גוי גדול, א"ל, בטלה, ולא ביטלה, סטרו וביטלה — פי' הכאה ביד על הלחי.
<b>הערוך ערך סטרגא</b>
המציל מן הגייס ומן הנהר ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר — הרי אלו שלו — פי' ארעיתו ותחתיתו.
<b>הערוך ערך זט</b>
ר' יוסי ב"ר יהודה אמר, אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי. א"ל, משם ראיה, שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ — תר"י "את הבדיל" (במדבר ל"א, כ"ב) בעצא, ותרג' שלנו אבצא.
<b>הערוך ערך בעץ</b>
<h2>דף מג:</h2>
שיננא — פי' מחודד בתלמוד מלשון "חץ שנון" (משלי כ"ה, י"ח). וי"א, גדול השינים.
<b>הערוך ערך שןגד</b>
בי כנישתא דשף יתיב בנהרדעא — פי' בגלות יכניה וסיעתו, כד אתו לנהרדעא בנו כנישתא ויסדוה באבנים ועפר דאייתיאו בהדייהו מבית המקדש, והוו קריין ליה "כי רצו עבדיך את אבניה" (תהלים ק"ב, ט"ו) וגו', וקריוה שף יתיב, כלומר שנסע מקדש וישב שם והות שכינה עמהון, כדאמרינן בבבל היכא שריא שכינה, רב אמר, בכנישתא דהוצל, ושמואל אמר, בכנישתא דשף יתיב, שף יתיב בנהרדעא וכנישתא דהוצל קרובה לבית המדרש של עזרא הסופר למטה מנהרדעא.
<b>הערוך ערך שץגא</b>
הקומקמסין — פי' לשון יון הוא ול' לעז קומקומא.
<b>הערוך ערך קמקום</b>
<h2>דף מד.</h2>
מאי "מפלצתה" (מ"א ט"ו, י"ג), אמר רב יהודה, דהוה מפליא ליצנותא. תני רב יוסף, כמין זכרות עשתה לה והיתה נבעלת לו בכל יום.
<b>הערוך ערך מפלצת</b>
מאי משמע דהאי "וישאם דוד" (ש"ב ה', כ"א) לישנא דדרויי הוא, כדמתרגם רב יוסף "תזרם ורוח תשאם" (ישעיה מ"א, ט"ז) תדרינון ורוח טלטלינון — "זרה הלאה" (במדבר י"ז, ב') תרג' ירו' דרי להלאה. "אשר זרה ברחת ובמזרה" (ישעיה ל', כ"ד) תרג' (דידרא)
<b>די דרא] בריחתא. "ואזרם במזרה" (ירמיה ט"ז, ז') תרג' וכמו דדרן במדריא. והוא לשון ישמעאל קורין למזרה מדרא. [הערוך ערך דרגד</b>
"ומשקלה ככר זהב" (ש"ב י"ב, ל') היכי מצי מנח ליה, אמר רב יהודה אמר רב, ראויה לינח על ראש דוד. ר' יוסי בר ר' חנינא אמר, אבן שואבת היתה בה דהות דריא ליה. ר' אליעזר אומר, אבן יקרה היתה בה ששוה ככר זהב.
<b>הערוך ערך דרגג</b>
<h2>דף מד:</h2>
פרקלוס בן פלסלוס — פי' שם שר צבא רומי הנקרא פרוקלוס.
<b>הערוך ערך פרקלוס, פרוקלא</b>
מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי — פי' שם ע"ז היא.
<b>הערוך ערך אפרודיטי</b>
זו עומדת על [פי] הביב — פי' בל' לעז קלואקא שיורדין שם כל השופכין.
<b>הערוך ערך ביב</b>
<h2>דף מה.</h2>
מפני מה האשרה אסורה, מפני שיש בה תפיסת ידי אדם פי' בגמרא כל שיש בה תפיסת ידי אדם לאיתויי מאי, לאו, לאתויי אילן שנטעו ולבסוף עבדו.
<b>הערוך ערך תפס</b>
אמר ר"ע, אני אהיה אובין לפניך — פי' לשון בינה כלומר מלמד.
<b>הערוך ערך בןגא</b>
<h2>דף מו.</h2>
בית גליא קורין אותו בית כריא — פי' בית גליא — שם גבהות כמו גל, מכנין לה בית כריא — שתפול לשחת כמו "כרו שוחה" (ירמיה י"ח, כ'). ואמרי לה, בית גליה — לשון שמחה, ומכנה לה כליה — שתכלה מן העולם, ואמרי לה, בית גליא — גלויה ומפורסמת. בית כליא — מלשון בית הכלא, פ"א, בית גדיא קורין אותו בית כריא — פי' גדיא — גדי, כריא — חזיר, בל"י קורין לחזיר כירי.
<b>הערוך ערך בית גליא</b>
בית גליא קורין אותו בית כריא — פירשנו בע' בית גליא.
<b>הערוך ערך כרגי</b>
עין כל... עין קוץ — בע' בית גליא.
<b>הערוך ערך עין כל</b>
<h2>דף מו:</h2>
"בית ה' אלהיך" (דברים כ"ג, י"ט) פרט לפרה שאינה באה לבית — דברי ר' אליעזר, וחכמים אומרים, לרבות את הרקועין. מאן חכמים, — ר' יוסי בר' יהודה היא, דתניא, נתן לה זהב ר' יוסי בר' יהודה אומר, אין עושין אותו רקועין אפילו אחורי בית הכפרת — פי' אפילו אחורי בית הכפרת מבחוץ לטוח הקיר דהתם נמי קרינא בית ה'.
<b>הערוך ערך רקעגג</b>
אמר ר' אלעזר, [אליעזר] אל תכפרני בשעת הדין — פי' אל תחשדני בכופר על מה שלימדתני, אתה לימדתני הזאה שבות ואינה דוחה את השבת. פ"א, אי אתה יכול להכזיבני בשעה שאני דן לפניך דהזאה אינה דוחה את השבת, שכך מקובל אני ממך דהזאה דוחה שבת.
<b>הערוך ערך כפרגז</b>
<h2>דף מז.</h2>
אילימא
<b>אי למיא] קא סגיד — ואסירי, אי לבבואה דידיה קא סגיד ומיא — שרי — פי' הצל שהיו רואים במים. [הערוך ערך בבואה</b>
למיא דקמיה קא סגיד וקמאי שפיל להו.
<b>הערוך ערך שפל</b>
<h2>דף מז:</h2>
דגדר לו בהזמי והיגי — פי' הזמי — סנה, היגי — קוצים.
<b>הערוך ערך הזמי</b>
ג' אבנים הן, אבן שחצבה מתחלה לבימוס0— הרי זה אסורה — פי' אבן שחצבה לעשות כן לע"ז. "והשמדתי את במותיכם" (ויקרא כ"ו, ל') תר"י במוסיכון. פי' מזבחות לשם ע"ז.
<b>הערוך ערך במס</b>
ג' אבנים הן... סיידה וכיירה לשם ע"ז וחידש — נוטל מה שחידש — פי' סיוד — בסיד, כיור — שצייר בה ציור אחד בכותל מן הסיד או על שמי קורה כמו שעושין בפלטין. "ואנכי יושב בבית ארזים" (ש"ב ז', ב') תרג' כיורי ארזים. "ספון בארז" (ירמיה כ"ב, י"ד) תרג' ומטליל בכיורי ארזיא. "בבתיכם ספונים" (חגי א', ד') תרג' בבתיא דמטללן בכיורי ארזא.
<b>הערוך ערך כייר</b>
<h2>דף מח.</h2>
אמר שמואל, כגון דאמרי הני תמרי להוון לשיכרא דבי נצרופי — פי' בי נצרופי היה כמו בי אבידן שפירשנו למעלה מיהו בבי נצרופי היה ע"ז.
<b>הערוך ערך בי נצרופי</b>
<h2>דף מח:</h2>
ובחזרים — לא בימות החמה ולא בימות הגשמים — פי' חזרת — לטוגא.
<b>הערוך ערך חזרגג</b>
א"ר יוסי, אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנביה נושרת והות להון זבל — פי' פרח.
<b>הערוך ערך נבגג</b>
<h2>דף מט:</h2>
כרכד — פי' כרכד יש לאורגים עץ או עצם שראשו חד ונקרא כרכד ודומה למחט של שקאין, וכך שמו בלשון יון כורכית, מעבירו על השתי כשהוא מתוח לפניו ושובט בו החוטין ומקרב המבדילין בין שני חוטין העליונים והתחתונים, ומיד נוחים להתפרק העליונים מן התחתונים ונפתחת נפש המסכת לירות בתוכה חוט הערב.
<b>הערוך ערך כרכד</b>
כיצד מבטלה, קירסמה וזירדה — פי' לפי שיש לאילן ענפין לחין יותר מדאי חותך מקצת ומניח מקצת וזהו זירוד.
<b>הערוך ערך זרדגא</b>
שפאה לצרכה — אסורה — פי'... ניקוי ושיווי פני האילן כגון זמורות הכרם וכיוצא בו.
<b>הערוך ערך שףגא</b>
<h2>דף נ.</h2>
אלו הן אבני בית מרקוליס, אחת מיכן ואחת מיכן ואחת על גביהן — פי' בית ע"א שמה מרקוליס עבודתה רגימת אבנים.
<b>הערוך ערך מרקוליס</b>
<h2>דף נ:</h2>
לית נגר בר נגר דיפרקיניה — כלומר חכם בן חכם. "החרש והמסגר" (מ"ב כ"ד, י"ד) תרגום חרש נגר.
<b>הערוך ערך נגרגג</b>
סכין שמן לגזום בין במועד בין בשביעית — פי' שאם נקצץ קודם שביעית, סכין בשביעית ובמועד במקום הקצץ.
<b>הערוך ערך גזםגא</b>
תרי זיהומי הוו, חד לאוקומי אילנא — ושרי, וחד לאברויי אילנא — ואסיר — "חלאתה בה" (יחזקאל כ"ד, ו') תרג' דזיהמותא ביה.
<b>הערוך ערך זהם</b>
מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין בתין עד ראש השנה — ירוש' (שביעית פ"ב ה"ג) עושה להן בתים לצל והיא גדלה מחמתו.
<b>הערוך ערך בתגב</b>
תרי קשקושי הוו, חד אברויי אילני, וחד סיתומי פלי — כבר פי' בע' אבר. י"מ, קשקוש היינו עידור אלא שעידור בגפנים וקשקוש בזתים.
<b>הערוך ערך קשקשגא</b>
אברויי אילני — פי' אברויי אילני מניחין זבל תחת האילנות להברותן. מזבלין האילנות שהן בריה להן, כלומר מאכל כמו "להברות את דוד" (שמואל-ב' ג', ל"ה). לסתומי פילי — פלחי כדכתיב "כמו פולח ובוקע בארץ" (תהלים קמ"א, ז').
<b>הערוך ערך אברויי</b>
התם פטומי פירא [ואסור].
<b>הערוך ערך זבלגא</b>
<h2>דף נא.</h2>
אילימ' בדוקין שבעין, השתא לבני נח חזיא לגבוה בבמה דידהו, לארורה מיבעיא — פי' דק בלעז מליא, פעמים גבוה פעמים משוקע.
<b>הערוך ערך דקגה</b>
<h2>דף נא:</h2>
פרכילי ענבים ועטרות של שבלים — פי' אשכולות של ענבים שהן כרותין עם זמורה שמן פרכילי.
<b>הערוך ערך פרכל</b>
דסחיפא ליה משכילתא ארישיה.
<b>הערוך ערך סחףגא</b>
דסחיפא ליה משכילתא ארישיה — פי' ספל גדול שרוחצין בו הכל.
<b>הערוך ערך משכל</b>
כל שהוא לפנים מן הקלקלון אפילו מים ומלח — אסור, חוץ לקלקלון וכו' — פי' כינוי לקלעים הוא לא רצה לומר קלעים כאותן של בית המקדש שהיה גנאי אלא כינה לשון אחר ושם אחר.
<b>הערוך ערך קלקלון</b>
<h2>דף נב.</h2>
בעי רב המנונא, ריתך כלי לע"ז מהו — פי' שברו והתיכו ועשאו כלי לכתחלה.
<b>הערוך ערך רתך</b>
<h2>דף נב:</h2>
הדריינא, טריינא, שיפא — פי' דינר זהב של מטבע הדריינוס קיסר, טריינא — של טוריינוס קיסר, שיפא — כלומר איקון שלו שהוא כמשופשף מיושן.
<b>הערוך ערך הדריינא</b>
הדריינא, טריינא, שיפא — כבר פי' בע' הדריינא.
<b>הערוך ערך טריינא, שףגטו</b>
פחסה אע"פ שלא חסרה — ביטלה — פי' לא ששיברה בשברים אלא מיעכה שנמחקה הצורה.
<b>הערוך ערך פחסגא</b>
הלוקח גרוטאות מן הגוים — פי' מסמרות שבורין ושברי ברזל אשר יתאספו ויתקבצו ולשון יון הוא. וי"א כל מיני מתכות השבורין בין כסף בין זהב.
<b>הערוך ערך גרט</b>
<h2>דף נד:</h2>
לא דיין לרשעים שהן עושין סלע שלי פומבי — פי' שחוטאין בפרהסיא, שאני צריך לפרסם חטאתם שהן חוטאין ביחוד על הערוה, ואני מפרסם שאני צר את הולד במעיה, אלא שמטריחין אותי בעל כרחי להטיל בו נשמה, לפי שהעולם כמנהגו נוהג שהנשים מתעברות מן האנשים אע"פ ששוטין עושין שלא כהוגן. פ"א, כגון שמערבין נחשת בכסף לעשות סלע גדולה, כדגרסינן בב"ב (קמ"ה ע"ב) עתיר נכסין עתיר פומבי, דבר הנראה גדול, אלא שמטריחין אותי שנא' "הוגעתם ה' בדבריכם" (מלאכי ב', י"ז).
<b>הערוך ערך פמבי</b>
<h2>דף נה.</h2>
דכי מגזף בעלמא ולא אתי מטרא — פי' כי איכא ריתחא בעלמא.
<b>הערוך ערך גזף</b>
בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעין אותו.
<b>הערוך ערך סעדגא</b>
לוקחין גת בעוטה מן הנכרי אע"פ שנוטל בידו ונותן לתוך התפוח — פי' קבוץ ענבים נקרא תפוח.
<b>הערוך ערך תפוח</b>
<h2>דף נו.</h2>
והתני רב זביד בר ר' אושעיא, יין משירד לבור ויקפה, ר"ע אומר, משישלה בחביות — פי' קיפוי — הנוטל החרצנים והזגין והקיסמין וכיוצא בהן שמעלה היין ברתיחתו והן צפין על פי הבור או על פי החבית. ר' עקיבא אומר, משישלה בחביות — פי' גם זה קיפוי הוא, והוא מלשון שילוי מלשון השולה דגים (שבת ק"ז ע"ב) ופי' משישלה משיסיר הקצף שעל היין והחרצנים וזגין מפי החביות. פ"א, משיקפה משירתיח ויקח רתיחה שלו, באתרא דההוא דנגיד איהו מקפה במקום שהפועל מושך היין ויריק אותו לחביות, איהו לוקח רתיחות שלו מעליו, משישלה בחביות — משישאב היין מן החביות ויריק אותו מחבית לחבית.
<b>הערוך ערך קףגד</b>
משישלה בחבית — כבר פי' בע' קץ.
<b>הערוך ערך שלגא</b>
<h2>דף נו:</h2>
אמר רב הונא, לא שנו אלא שלא החזיר גרגתני לגת — פי' בלעז (סצינטורי)
<b>כניצטורי]. [הערוך ערך גרגתניגב</b>
ש"מ נצוק חבור — פי' יש שני כלים אחד למעלה שמציק לכלי שלמטה, ושלמעלה טהור, ושלמטה יש בו יין נסך, ואותו יין שבין כלי לכלי קורין נצוק על שם יציקה, ונצוק משעה שמתחיל להציק מכלי אל כלי אינו פוסק עד שירד כולו.
<b>הערוך ערך צקגא</b>
כדתני ר' חייא, שפחסתו צלוחיתו, הכא נמי שפחסתו בורו — פי' נתמלא צלוחיתו והקיאתו לחוץ, הכא נמי שפחסתו בורו ועלה לגרגתני, ופחסתו גופו הקאה היא.
<b>הערוך ערך פחסגב</b>
והא קא מנסיך בידיה, — דציירנא ליה לידיה.
<b>הערוך ערך צרגב</b>
<h2>דף נח.</h2>
טרוק גלי דלא ניתי אינש וניטרד — "גדר בעדי ולא אצא" (קהלת ג', ז') תרג' סגר בתראי בגין דלא איפוק מן טריקא. פי' ענין סגירה.
<b>הערוך ערך טרקגג</b>
א"ל רבא לרב אליקים שמעיה, טרוק גלי דלא ליתי איניש וליטרוד — גל... פי' דלת.
<b>הערוך ערך גלגב</b>
אגרדמיס גוי שקדח במינקת — פי' אגרדמין שוטר ממונה לתקן המדות איפה והין וכיוצא בהן, ולתת בהן חותם במטבע, ולצוות שלא יהא אדם רשאי למכור ולקנות אלא בהם, ואם יעבור אדם על גזירתו יעשה בו כפי מה שיראה, אם לעונש אם למכות, ולא יהיה מי שימחה בידו.
<b>הערוך ערך אגרדמין</b>
אגרדמים גוי שקדח במינקת והעלה — פי' ענין שאיבה.
<b>הערוך ערך קדחגד</b>
אגרדימוס גוי שקדח במינקת — פי' הוא גשתא שפירשתי, ועוד שמה אדק, אלא זו מזכוכית ומינקת יש מקנה ויש מכלי חרס.
<b>הערוך ערך מיניק</b>
חרם גוי שהושיט ידו לחבית
<b>הערוך ערך חרםגא</b>
<h2>דף נח:</h2>
בעא מיניה ר' אסי מר' יוחנן, יין נסך שמסכו גוי מהו, א"ל, אימא מזגו, אנא כדכתיב קאמינא "מסכה יינה" (משלי ט', ב') א"ל, לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד.
<b>הערוך ערך מסךגג</b>
אתא לקמיה דר' יוחנן. א"ל, אדמקטורך עלך זיל הדר0— פי' כמו מעיל, ובל' ישמעאל ברנוס, שיש לו בית ראש ועוטף בו הלובשו ויש בו לולאות וקרסים שמחברן, והוא כמו מלבוש.
<b>הערוך ערך מקטורין</b>
<h2>דף נט:</h2>
גוי שהביא ענבים לגת בסלים ובדרדורין אע"פ שהיין מזלף עליהן — מותר — פי' חבית של עץ עגולה עשויה לוחות לוחות. ובלעז טרטורה.
<b>הערוך ערך דרדור</b>
נקטוה לידיה כי היכא דלא לישכשך ובירצוה עד דשפי — פי' עשו נקב בצד החביות והוציאו את היין עד שיגיע ממקום שיד הגוי מגעת.
<b>הערוך ערך ברץגא</b>
ההיא חביתא דאישתקיל ברזא, אדרי גוי נקטה... ההיא חביתא דאיסתדיק לארכה אדרי גוי חבקה — פי' קפץ.
<b>הערוך ערך אדר</b>
<h2>דף ס.</h2>
דעד ברזא —
<b>חמרא] אסיר, ואידך — שרי — פי' ברזא — נקב. [הערך ערך ברזאגא]. אמר רב פפא, גוי אדנא וישראל אכובא — חמרא אסיר וכו'. [הערוך ערך דןגב</b>
גוי אדנא וישראל אכובא — חמרא אסיר — פי' כלי של יין.
<b>הערוך ערך כבגא</b>
רב אשי אמר, זיקא בין מליא בין חסירה שרי — פי' נודות כמו "נד" (שמות ט"ו, ח') תר"י זיקא, "וחמת מים" (בראשית כ"א, י"ד) תר"י זיקין דמיא.
<b>הערוך ערך זקגג</b>
מצרא זיירא — כבר פירשנו בע' זר.
<b>הערוך ערך מצרגג</b>
מצרא זירא — רב פפא שרי, ורב אסי אסר — פי' גוי שעוצר חרצנים של ישראל.
<b>הערוך ערך זרגו</b>
נהר פקוד0— כבר פירשנו בע' מה.
<b>הערוך ערך נהרגב</b>
<h2>דף ס:</h2>
ההוא גוי דאשתכח במעצרתא, א"ר אשי, אי איכא טופח להטפיח — בעי הדחה ובעי ניגוב — פי' משקין שנשפכו לארץ או ע"ג כלי ולא נבלעו יפה יפה, אם יש בהן ממש שאם יניח ידו עליהן נדבקין בידו ונעשית לחה שיעור כשיניח ידו על הבגד או על הכלי אם לא יודע מקום ידו זהו משקה טופח, ואם יודע מקום הנחת ידו זהו טופח על מנת להטפיח.
<b>הערוך ערך טפחגא</b>
<h2>דף סא.</h2>
מיניה ומיניה.
<b>הערוך ערך מןגה</b>
כגון דהאי זב נקיט בקנה מתותי בחשי — פי' הוא קומטו הוא אצילי ידיו.
<b>הערוך ערך בחשגג</b>
<h2>דף סא:</h2>
ממונה הבא לקיצים — פי' עתים קבועים לישראל זה הבא לשמור, כגון לשחרית או לערבית או לצהרים גריעותא היא דכיון דיש לו זמן קבוע יודע לשמור את עצמו, אלא שאינו בא לקיצים.
<b>הערוך ערך קץגז</b>
<h2>דף סב.</h2>
אף על פי שהניח לגינו עליה — שכרו מותר — פי' כדים גדולין.
<b>הערוך ערך לגין</b>
<h2>דף סד:</h2>
רב יהודה שדר קרבנא לאבי — דרבא ביום אידם.
<b>הערוך ערך קרבן</b>
<h2>דף סה.</h2>
מאונא לאונא — פי' מקום ששם שומרי הדרכים ומוכרי חפצים.
<b>הערוך ערך אוון</b>
<h2>דף סה:</h2>
אבוה דרב אחא בריה דרב איקא הוה שפיך חמרא לגויים — פי' גויים שהיו לוקחים חביות של יין מישראל, והיה שופך אותן חביות לכליהם של גוים והיה מעבירן הנהר בספינה, ונותנין לו בשכרו כדים רקים.
<b>הערוך ערך שפך</b>
והא רוצה בקיומו הוא דלא נצטרו זיקי — פי' ענין בקיעה כדכתיב "ומבוקעים ומצוררים" (יהושע ט', ד').
<b>הערוך ערך צרגד</b>
<h2>דף סו:</h2>
בת תיהא — כבר פירשנו בע' תיהא.
<b>הערוך ערך בת תיהא</b>
בת תיהא — נקב הוא שנוקבין במגופת החבית ומניחין פיהם על פי הנקב ושואפין את ריחו של יין ויודעין אם החמיץ ואם טוב הוא.
<b>הערוך ערך תהגג</b>
<h2>דף סז:</h2>
קדרה בת יומא אי אפשר דלא פגמא פורתא — עיי' בע' פגם ובע' גבל.
<b>הערך ערך קדרגב]. ותניא, "לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה" (דברים י"ד, כ"א) נבלה הראויה לגר קרויה נבלה, ושאינה ראויה לגר אינה קרויה נבלה — ואינה מטמאה כנבלה, ומי שאכלה אינו חייב עליה מלקות. [הערוך ערך נבלגג</b>
ור"ש מאי טעמא, דתניא, "לא תאכלו כל נבלה" וגו' נבלה הראויה וכו'.
<b>הערוך ערך טמא</b>
<h2>דף סט.</h2>
כדי שישתום ויסתום ויגוב — פי' שיכול לנקוב המגופה של כד העשויה בטיט או בסיד, ויסתום אותו הנקב, ויקוב הסתימה, וישתום — פתיחה היא כדכתיב "שתום העין" (במדבר כ"ד, ג') ומתרגמינן שפיר חזי, דהיינו פתוח.
<b>הערוך ערך שתםגב</b>
ויסתום ויגוב ויגוף — פי' לשון יבשות. "וירא והנה חרבו" (בראשית ח', י"ג).
<b>הערוך ערך גבגא</b>
ויגוף ותיגב.
<b>הערוך ערך גףגב</b>
לגין על השלחן ולגין על הדלפקי — פי' כלי עץ שמניח בו כלים של יין כמו כוסות ואשישות.
<b>הערוך ערך דלפק</b>
ואם אמר לו, הוי מוזג ושותה — "משקה מלך מצרים" (בראשית מ', א') תרג' ירושלמי רב מזוגיא דמלכא, "ושתו ביין מסכתי" (משלי ט', ה') ואשתו בחמרא דמזגית.
<b>הערוך ערך מזג</b>
<h2>דף סט:</h2>
ורבנן... לא מסקי אדעתין דאפיק וחזי ליה, אי נמי זמנין דחלים — פי' פעמים שיבוא הסיתום מבפנים שוה בשוה ויתחבר החדש עם הישן.
<b>הערוך ערך חלםגג</b>
מ"ט לא מפקדנא חמרא בי גוים משום שיכא — פי' בתשובות, כשסותם פי החבית ועושהו צמיד פתיל, מביא כוש או בצבוץ ונוקב בתוכו שיצא הבל של יין ויכנס לו אויר וינדוף ריחו, ונקרא הנקב בלשון ארמי — שיכא, וחוששין שמא מריח בו הגוי ויכניס קנה קטן ויוצא בו יין. פ"א, משום שיכא — משום נקב שעושין בחבית שיצא הרוח שלא תבקע החבית. וי"מ, אי קרינן שיכא מלשון מישך שייך ואי קרינן שיבא מלשון שאיב מישאב.
<b>הערוך ערך שךגא</b>
<h2>דף ע.</h2>
ההוא אריא דנהים בי מעצרתא, שמע גוי טשא בי דני, אמר רבא, חמרא שרי, מימר אמר כי היכי דטשינא אנא הכי טשי ישראל אחורי וקא חזי לי — "נצפנה לנקי חנם" (משלי א', י"א) תרג' נטשי לזכאי במגן. "ומצותי תצפן אתך" (שם ב', א'). "וצפונך תמלא בטנם" (תהלים י"ז, י"ד) "יצפן לישרים תושיה" (משלי ב', ז').
<b>הערוך ערך טשגא</b>
אמר רבא, חמרא שרי רוב משוורי ישראל — פי' קופצין ובוזזין. מקפץ על הגבעות (שה"ש ב', ה') תרג' ושוור על שעבודא ק"צ שנין על צדקתא דאמהתא דמתילן לגבעתא.
<b>הערוך ערך שוור</b>
<h2>דף ע:</h2>
אופיא —
<b>הופיא] — פי' בלשון חכמים רתיחה, ובלשון המקרא קצף כדכתיב "כקצף על פני מים" (הושע י', ז'). [הערוך ערך הפיא</b>
ההוא פולמוסא דאתא לפום בדיתא — פי' חיל.
<b>הערוך ערך פולמוס</b>
ההיא מסוביתא.
<b>הערוך ערך סבגה</b>
איקלידא — פי' קלידי מפתחות, קופלי בלעז קנטרו.
<b>הערוך ערך קלד</b>
חצר שחלקו במסיפס — טהרותיו טמאין, ובגוי אינו עושה יין נסך — פי' הגאון מסיפס — כותל חלול שיש בו חלונות חלונות.
<b>הערוך ערך מסיפס</b>
אמצורי קא ממצרנא — פי' כדכתיב "ויזורר הנער" (מ"ב ד', ל"ה), והוא פישוט עצמות, ואם הם הגגות משוות זו לזו יכול למימר ליה הכי, אבל אם יש ביניהן מעקה גבוה אפי' י' טפחים אין יכול לומר כך אלא נתפש עליו כגנב.
<b>הערוך ערך מצרגב</b>
בלשת שנכנסה לעיר בשעת שלום — פי'... ענין חפוש הגדוד שמחפשין את העיר.
<b>הערוך ערך בלש</b>
<h2>דף עא.</h2>
כרקום — ירושלמי (גיטין פ"ג ה"ג) איזהו כרקום, כגון זוגין ושלשלאות וכלבים ותרנגולים ואסטריטאות מקיפין את העיר "ובנית מצור" (דברים כ', כ') תרג' ותבני כרקומין.
<b>הערוך ערך כרקום</b>
אומר אדם לגוי צא והפס עלי מנת המלך — פי' לשון פיוס ופריעה.
<b>הערוך ערך פסגג</b>
לא יאמר אדם לגוי פול תחתי לעוצר — פי' הפל עצמך לפייס את העוצר השלטון כמו "זה יעצר בעמי" (ש"א ט', י"ז), לפי שיש לחוש שמפייסו ביין נסך, וכשזה נותן דמים לגוי שמפייסו נותן לו דמי יין נסך. פול תחתי קאמר — כיון דאמר תחתי והוא היה רגיל להאכילו ולהשקותו וזה שנופל תחתיו משקהו יין נסך — אסור, הא לא דמיא אלא להא, דמותר לומר לו מלטני מן העוצר.
<b>הערוך ערך פלגה</b>
תדע דמשדרי פרדשני ולא הדרי בהו — פי' משלחין דורונות ואין חוזרין ושואלין אותן להחזירן להן לפי שקנו במשיכה.
<b>הערוך ערך פרדשן</b>
והאי דלא הדרי בהו רמות רוחא הוא — פי' משום גסות הרוח.
<b>הערוך ערך רם</b>
אמר להו רב הונא להנהו סביאתא, כי זבניתא חמרא.
<b>הערוך ערך סבגב</b>
<h2>דף עא:</h2>
בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להישבון ובגמ' אמר מאי לא ניתן [להישבון], — אינו בתורת הישבון0— פי' דלא מהניא ליה השבת גזילה לבעליה כלום, אלא נהרג.
<b>הערוך ערך בן נח</b>
<h2>דף עב.</h2>
נטל משפך ומדד לתוך צלוחיתו — "צנצנת" (שמות ט"ז, ל"ג) תרג' צלוחיתא.
<b>הערוך ערך צלחית</b>
אם יש עקבת יין — אסור ס"א עכבת — פי' בתוך המשפך יש מקום שמעכב את היין ואינו יורד כולו.
<b>הערוך ערך עקבגב</b>
הנצוק והקטפרס ומשקה טופח — עיי' בע' טפח.
<b>הערוך ערך צקגא</b>
הנצוק והקטפרס ומשקה טופח — כבר פי' בע' טפח.
<b>הערוך ערך קטפרסגא</b>
הנצוק והקטפרס ומשקה טופח — מוסבר לעיל (ס' ע"ב) בע' טפח ב'. הנצוק והקטפרס ומשקה טופח — אינן חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, והאשבורן — חיבור לטומאה ולטהרה — פי' במקום הישר יש מקום עמוק שיקוו בו המים ושם אותו מקום העמוק אשבורן.
<b>הערוך ערך אשבורן</b>
<h2>דף עב:</h2>
כי זבניתו חמרא לגויים קטיפתו קטופי.
<b>הערוך ערך קטףגב</b>
אמר להו רבא להנהו שפוכאי, כי שפכיתו חמרא לגויים — פי' משפך כלי שמשימין בפ' החביות ושופכין בו היין ויורד לחבית.
<b>הערוך ערך שפך</b>
שאני התם דכוליה חמרא בגשתא ובת גשתא שייך — פי' עושין כמו קנה של זכוכית והיא ארוכה כמו קנקן, וכופף מן ראשה כטפח אחת ומכניסה לקנקן ריקן ושואבה בפיו עד שמוציא מן היין לחוץ ואח"כ היא שואבת מאליה כל הקנקן כולו.
<b>הערוך ערך גשתאגב</b>
ריש גלותא שרא למשתי חמרא מקנישקין — פי' כוס של זהב. וי"א, של זכוכית או של כסף, ויוצאין ממנו כשני קנים דקים משני צדי הכוס וחלולין הן ושואבין בו שנים כל היין שבכוס, ואם שתו ישראל וגוי ופסק ישראל קודם וחזר עמוד של יין שנמשך בפיו של ישראל ונופל לתוך הכוס ושואבו גוי0— מותר, ואם פסק גוי ושואב ישראל — אסור, ששותה שירי הגוי ומגע הגוי שנגע בפיו.
<b>הערוך ערך קנישקין</b>
<h2>דף עג.</h2>
צרצור — בל' קודש שמו בקבוק שכשאדם שותה בו או שופך בו עושה בקבוק, ובלשון לעז ולשון ישמעאל שמו בוקאל.
<b>הערוך ערך צרצר</b>
מצא מין את מינו וניעור — פי' בע' ער.
<b>הערוך ערך נערגג</b>
<h2>דף עג:</h2>
אלא טבל מ"ט, — כהיתרו כך איסורו, כדשמואל דאמר שמואל, חיטה אחת פוטרת את הכרי.
<b>הערוך ערך חטגה</b>
<h2>דף עד.</h2>
אגוזי פרך ורימוני באדן — כבר פי' בע' באדן. פ"א, שאותן האגוזין חשובין ורכין שנפרכין ביד. "יבש היה כעץ" (איכה ד', ח') תרג' הוה פריך כקיסא.
<b>הערוך ערך פרךגא</b>
אגוזי פרך ורימוני באדן — פי' שם מקום, וכן פרך מקום ופירותיהן גדולים וחשובין.
<b>הערוך ערך באדן</b>
<h2>דף עד:</h2>
מנגבה והיא טהורה, ושל עץ — ר' אומר, ינגב — פי' לשון יבשות, "וירא והנה חרבו" (בראשית ח', י"ג) תרג' נגובו.
<b>הערוך ערך גבגא</b>
יקלוף את הזפת — "חשוף חשפה והשליך" (יואל א', ז') תרג' מקלף קלפא ורמא. שייך זה בקלף הראשון.
<b>הערוך ערך קלףגב</b>
הגת והמחץ והמשפך רבי מתיר בניגוב, וחכמים אוסרין — מחץ זה דומה לגת... וכלים של חרס הן.
<b>הערוך ערך מחץ</b>
דרש רבא, נעוה ארתחו — "והשיקו היקבים תירוש ויצהר" (יואל ב', כ"ד) תרג' ויטפון נעוויא.
<b>הערוך ערך נעו</b>
סחיף ליה אפומייהו.
<b>הערוך ערך סחףגא</b>
סחיף להו אפומיהו וחתים להו אבורציהו. ס"א, וחתים להו אשולייהו.
<b>הערוך ערך ברץגב</b>
<h2>דף עה.</h2>
בעו מיניה מר' אבהו, הני גורגי דארמאה — פי' עיקלין שקורין טורטי.
<b>הערוך ערך גרגי</b>
הדפין, והעדשין, והלולבין — מדיחן — פי' הנסרים שמניחין על הענבים.
<b>הערוך ערך דף</b>
העדשים והלולבין — כבר פירשנו בע' טלפח ובע' לולב.
<b>הערוך ערך עדשגב</b>
הדפין, והלולבין, והעדשין — מדיחן — פי' מביאין טיט ומערבין בו תבן ונעורת של פשתן ועושין כמין ריחים גדולה ונותנין על הזתים בבית הבד כדי שיוכתשו ויצא שמנן, ונקראת טלפחא מפני שתחילת בריאתה כעדשה ועדשה בל' ארמית טלפחא, ומניחין אותן על הזגין ואותו יין שיוצא מהן נקרא תמד... והן העיגולין.
<b>הערוך ערך טלפח</b>
הדפין, הלולבין, והעדשין — פי' רבינו גרשם ז"ל, הדפין — הנסרים שמניחין על גבי הענבים, והעדשים — היינו הגת עצמו הים שבו דורכין הענבים, והלולבין — הן שתי קורות המתאימות שעומדין מכאן ומכאן לקורה הגדולה ובהן נועלין אותה הקורה הגדולה, כל אלו מדיחן במים והן טהורין בלא טבילה, משום דהדפין והלולבין הוו פשוטי כלי עץ, והעדשים הים אע"פ שהוא כלי כיון דהוי מחובר לקרקע לא צריך טבילה, והעקלים של נצרים היינו לאחר שמילאו כל הגת מן ענבים או מן זיתים מפנין סביב ועושין שביל ליין שילך ויפול אל הבור, ולפי שלא יתפזרו הענבים ויפלו אל השביל מביאין נצרים של דקלים וכורכין סביב לענבים כמין סייג קטן, ולהכי נקרין עקלין שעוקלין ועוקמין אותן וכורכין אותן סביב. כשעקל בית הבד כרוך עליה — פי' הבד שנסדקה קשורה ומהודקת כמין אריגה בזמורות שהן כמו חבלים לבלתי הפרד שבריה, ואמר לן רבי, דרב האי גאון אמר, מביאין כמין קופה גדולה נמוכה ונקובה ומשימין סביב והיינו עקלין של נצרין, ואח"כ משימין הדפין עליהן וטוענין הקורה, ויש שעושין אותן עקלין של בצבוץ מן נצרים של פשתן ארוך שקורין קנבץ, ואותן צריך לנגבן, כדאמרינן... צריך לנגבן באפר ומים ואפר לפי שהן בולעין היין, אבל אם הן הנצרים של שיפה ושל גמי צריך ליישנן, לפי שהן בולעין היין הרבה ואין מתבטל מהן היין לא ע"י הדחה ולא ע"י ניגוב.
<b>הערוך ערך לולבגב</b>
העקלין של נצרים — פי' שוטים כמו "נצר משרשיו יפרה" (ישעי' י"א, א').
<b>הערוך ערך נצרגא</b>
העקלין של נצרין ושל בצבוץ — מנגבן — פי' בצבוץ פשתן מלשון בוץ.
<b>הערוך ערך בץגב</b>
כמה הוה עונה, א"ר יוחנן, או יום או לילה — פי' זמן עת.
<b>הערוך ערך עןגו</b>
הני רווקי דארמאי, דמזיא — מדיחן — פי' משמרת של יין ובל' ישמעאל קורין למשמרת ראווק.
<b>הערוך ערך רווק</b>
הני רווקי דארמאי דמזייא — מדיחן — פי' שקין של שמרים של שיער.
<b>הערוך ערך מזגא</b>
הני חלתא ודיקולי דארמאי דחייטי בחבלי.
<b>הערוך ערך חטגג</b>
[חבלי] דצרי מדיחן — פי' מביאין נצרים והוצין וקורעין אותן ועושין אותן כמין חוטין ועושין מהן חבלים, כדתני רב יוסף (עירובין נ"ח ע"א) שלשה חבלים הן של מגג ושל נצרים ושל פשתן.
<b>הערוך ערך צרגיב</b>
<h2>דף עה:</h2>
הני חלתא ודיקולי דארמאי דחייטי בחבלי דצרי — מדיחן, דצבתא — מנגבן, דכיתנא — מיישנן — וי"א לוף של דקל וכדומה לו.
<b>הערוך ערך צבתגא</b>
השפוד והאסכלה מלבנן באור — פי' אסכלה בלעז גרטיגולא, וגם זו עשויה כמין מעלות.
<b>הערוך ערך אסכלה</b>
אי הכי אפילו זווא דסרבלי נמי, א"ל רבא, כלי סעודה אמורין בפרשה — פי' שני סרבלים.
<b>הערוך ערך זווגא</b>
קוניא — פליגו בה רב אחא ורבינא, חד אמר, בתחילתו, וחד אמר, בסופו, חד אמר, בתחילתו — כלי חרס הוא ואין צריך טבילה, וחד אמר, בסופו — זכוכית הוא וצריך טבילה — פי' קוניא תחילתו חרש וסופו טחין אותו בזכוכית.
<b>הערוך ערך קניא</b>
אי משום דחזייה לגוי דדעתיה לשקועיה.
<b>הערוך ערך שקע</b>
<h2>דף עו.</h2>
קדרא בת יומא אי אפשר דלא פגמא פורתא — מוסבר לעיל (ס"ז ע"ב) בע' קדר, פגם, נבל. כיצד מגעילין, אמר רב הונא, יורה קטנה לתוך יורה גדולה. איבעיא להו, יורה גדולה מאי, ת"ש, דרב עוקבא זבן דודא מגוי, עבד לה גדנפא דלישא ומליה מיא (וארתחה)
<b>וארתחיה]. אמר רבא וכו'. [הערוך ערך יורה</b>
רב עוקבא זבן דודא מגוי, עבד לה גדנפא דלישא ומליה מיא — תרג' "על סיר הבשר" (שמות ט"ז, ג') על דודי בישרא.
<b>הערוך ערך דדגה</b>
<h2>דף עו:</h2>
רב עוקבא זבן דודא מגוי עבד ליה גדנפא דלישא ומלייה מיא וארתחיה — "והגבול סביב אותה" (יחזקאל מ"ג, י"ז) תרג' גדנפא מקף לה, ותרג' "מסגרת" — גדנפא.
<b>הערוך ערך גדףגב</b>
מה בלעו בניצוצות, אף פולטו בניצוצות — פי' היינו רתיחה.
<b>הערוך ערך נצוץ</b>
